|
|
עמוד:9
בשולי החברה העירונית . הפיתוח התעשייתי של ארצות אלה הוא תלוי - כלומר , מונחה או נשלט על ידי חברות בין לאומיות השולטות בהון , בטכנולוגיה ובשווקים . תיכנון כלכלי הוא משימה בלתי אפשרית , שכן מרבית הגורמים החיוניים להצלחתו מצויים בשליטה של זרים . הניתוח הסוציולוגי הקלאסי הדגיש את אופיו האוניברסאלי של הפיתוח התע שייתי קפיטאליסטי . גישת התלות , לעומת זאת , מדגישה את ייחודיות ההווייה החברתית בכל חלק וחלק של המערכת העולמית הקפיטאליסטית . לכל חלק ההור ייה החברתית שלו , בהתאם לזמן ולסיבה לכניסתו למערכת , ובהתאם למקום אותו הוא תופס במערכת . בשל אופייה הבלתי שוויוני של מערכת זו אין ההשתתפות בה מובילה לדמיון , אלא דווקא לאי דמיון בין מרכיביה . כאן המקום לשוב ולהתקרב לנושא הדיון המרכזי שלנו - כזכור , מעבירה גישת התלות את מוקד הניתוח הסוציולוגי מה '' חברה" ל"מערכת עולמית קפיטאליסטית . " הקפיטאליזם התפתח מלכתחילה כמערכת עולמית , ולא במסגרת "חברות" נפרדת . יתרה מזאת , טוענים אנשי הגישה - "חברות" נפרדות הקיימות בצורה המוכרת לנו כיום הינן תוצר של ההתפתחות הקפיטאליסטית . היחידות הקולקטיביות טריטוריא ליות השונות חיזקו והדגישו את המבדיל בין האחת לרעותה , ואת המאחד ומייחד כל אחת בפני עצמה - גבולות , צבאות לאומיים , שפה , מנגנונים שלטוניים , דגל והימנון , וכיו"ב - על מנת להיטיב ולהתחרות במיםגרת המערכת העולמית המתהווה . מכל אלה עולה השאלה האם ה '' חברה" היא , אכן , גוף כה הומוגני כפי שהוא מצטייר בדימוי הסוציולוגי המקובל , או שמא דומות ההתפתחויות שחלו , ועדיין חלות , בתוך החברות השונות , להתפתחויות אותן סקרנו לעיל בין חברות . פראנק ( 1967 ) עשה צעד ראשון בכיוון לניתוח כזה , כאשר השתמש באבחנה בין מרכז ופריפריה ( הוא משתמש במונחים "כוכבים" ו"לוויינים ( " לשם ניתוח היחסים בין איזורים שונים בתוך מדינה אחת . הכטר ( 1975 ) עשה ניסיון שיטתי ראשון להשתמש בניתוח באמצעות גישת התלות לשם הבנת יחסים בין קבוצות עדתיות בתוך מדינה אחת . הוא התמקד ביחסים שבין האנגלים והקלטים ( האירים , הסקוטים והוולשים בבריטניה . ( הוא קרא ליחסים אלה יחסי '' קולוניאליזם פנימי" ( ראה גם קארמייקל והמילטון , , 1967 וכן בלאונר , , ( 1972 אך מערכת המושגים שלו שואבת את השראתה מעבודתו של ואלרשטיין על המערכת הער למית הקפיטאליםטית . חשיבות מחקרו של הכטר נובעת מן העובדה שהוא מתייחם ל"חברה" הבריטית בה התרחשה המהפיכה התעשייתית , שהיא ארץ "מרכז" מובהקת , ומראה בי דפוסי הפיתוח בתוכה לא היו בעלי אופי אוניברסאלי והומוגני . הכטר פותח במצב היסטורי ראשוני שבו נוצרה חלוקת משאבים בלתי שוויונית בין האנגלים והקבוצות הקלטיות השונות . הקבוצה השלטת חתרה לבסס את יתרר נותיה באמצעות מדיניות שמטרתה מיסוד אי השוויון : היא וויסתה את חלוקת התפקידים בחברה כך שהתפקידים היוקרתיים ביותר נשמרו לחבריה היא , בעוד הגישה אליהם נימנעה מחברי הקבוצות האחרות . במרוצת הזמן התפתחה " חלוקת עבודה תרבותית" בין האנגלים לבין הקלטים - דהיינו , מצב בו התגבשו ציפיות תפקידיות שונות לגבי בני כל אחת מן הקבוצות : מן האנגלים מצפים שימלאו תפקידים מסויימים , בעוד מן הקלטים מצפים כי ימלאו תפקידים אחרים , הנחותים יחסית לראשונים . הכטר טוען כי חלוקת עבודה תרבותית מקבלת מישנה
|
|