|
|
עמוד:3
שטאדט , ; 1964 אייזנשטאדט , ; 1966 אייזנשטאדט ורוקאן , . ( 1973 קווים כלליים אלה שימשו את הסוציולוגים שאנו דנים בהם , בבואם לנתח את העלייה ההמונית של שנות החמישים . הם ראו את ה"חברה" הישראלית כמגולמת בקולקטיב אשר נוצר בארץ בתקופת היישוב . העלייה הגדולה שהגיעה לאחר קום המדינה נתפסה במצטרפת לחברה זו והופכת לחלק אינטגראלי שלה . בכך באה לידי ביטוי אצל סוציולוגים אלה אחת מהנחות היסוד של הציונות קיבוץ הגלויות . בכך באה לידי ביטוי גם אחת מהנחות היםוד של האסכולה הפונקציונאליםטית באשר לטיבה של ה"חברה" - זו מאופיינת , כזכור , על ידי מידה גבוהה של הסכמה פנימית ; הצטרפות מלאה ל"חברה" פירושה , על כן , הצטרפות להסכמה הכללית השוררת בה באשר לדפוסי הפעולה שלה . ההנחה הציונית וההנחה הפונקציונאליסטית באות לידי שילוב מלא במושג בו משתמשים בעלי גישה זו בהתייחסם לתהליך ההצטרפות של העולים ל"חברה הישראלית" - "קליטה . " ה"קליטה" פירושה , מחד גיסא , חזרה הביתה של יהודים שמכורח הנסיבות ההיסטוריות היו פזורים ברחבי תבל , ומאידך גיסא - קבלת דפוסי הפעולה הממוסדים של "החברה הישראלית . " כאן צצה בעייה , שכן "החברה הישראלית" כפי שראו אותה סוציולוגים אלה הינה חברה "מודרנית" שנוצרה על ידי יהודים אירופאים על פי דפוסים הדומים לאלה של החברות האירופאיות ה"מפותחות" ביותר . בעוד רבים מן העולים שהגיעו לארץ לאחר קום המדינה היו ממוצא אירופאי , ותהליך של "קליטה" הוא כל מה שהיו זקוקים לו , באו רבים אחרים מארצות אסיה ואפריקה המסור תיות , ולגביהם לא די היה בקליטה . מה שדרוש היה להם , אליבא דאייזנשטאדט ותלמידיו , הוא תהליך של "מודרניזאציה . " לפיכך יכולים אנו לכנות את הגישה שלהם לשאלה העדתית בשם "גישת הקליטה באמצעות מודרניזאציה" ( אייזנשטאדט , ; 1954 בר יוסף . ( 1974 / תהליך ה"קליטה באמצעות מודרניזאציה" מוצג כמורכב משלושה היבטים מרכזיים : קבלת הערכים התרבותיים של "החברה הישראלית" על ידי העולים , הסתגלות אישית של העולים לחברה שבקירבה הם חיים , ופיזור מלא של העולים בכל חלקי המיבנה החברתי הישראלי ( בר יוסף , שם . ( ה"מודרניזאציה" ניתפסת כמתרחשת באמצעות תהליך של התפשטות מהסקטור ה"מודרני" - קרי האשכנזי - אל הסקטור ה"מסורתי" - קרי המזרחי . על ידי מגע , לימוד וחיקוי מועברים הערכים והנורמות של סקטור אחד ומאומצים על ידי הסקטור האחר . האשכנזים פועלים בעיקר באמצעות מנגנונים שונים של הדרכה , הכוונה וסיוע . המזרחים עוברים תהליך של נטישת הערכים והנורמות המסורתיים ( דה סוציאליזציה ) ורכישת ערכים ונורמות מודרניים ( רה סוציאליזציה ) ( בר יוםף . ( 1969 , ה"מודרניזאציה" ניתפסת כתהליך בלתי נימנע וחד כיווני - במוקדם או במאוחר ייהפכו המזרחים למודרניים , כלומר , הם יגיעו לאותם ערכים , דפוסי פעולה ורמת הישגים המאפיינים את הישראלים המודרניים - האשכנזים . כתוצאה מכך נראית "הבעייה העדתית" כמצב ארעי וחולף . אף כי התהליך עשוי להיות ממושך , ההנחה היא כי בסופו של דבר ייעלמו ההבדלים העדתיים וישאירו אחריהם רק עקבות שיטתיים שלא תהיה להם השפעה של ממש על מיבנה החברה . אלא שבינתיים יש הבדלים בין אשכנזים ומזרחים - הבדלים המיוחסים , כאמור , ל"רמות ההתפתחות" השונות של ארצות המוצא . להבדלים אלה קוראים אנשי
|
|