|
|
עמוד:11
פתח דבר פרופ ' יהושע בן-אריה בשנת 1869 התארגנה קבוצה בת שבעה חברים , מקרב המשפחות הוותיקות של הישוב הישן , והחליטה לרכוש חלקת אדמה מחוץ לחומות כדי להקים שכונה חדשה . השכונה נקראה "נחלת שבעה , " כמספר חברי קבוצת המייסדים . הקמת השכונה בתקופה זו דווקא , היתה חלק מתהליך כולל של "יציאה מחוץ לחומות , " עם גבור תנאי הבטחון , שלא פסח גם על בני העדות האחרות . ייסוד השכונה החדשה קשור גם למגפת הכולירה בירושלים , 1866-ב שפגעה קשות בקהילה היהודית שבעיר . העובדה שמתיישבי משכנות שאננים לא נפגעו במגפה , תרמה לרעיון היציאה מהעיר העתיקה . זאת ועוד , לירושלים הגיעו ערבים רבים מעבר הירדן , שם פרצה המגפה תחילה , והם הוסיפו לדוחק ולסכנת ההידבקות במחלה . בעקבות הביקוש הגובר לדירות החלו הערבים "בעלי החצרות" מעלים את שכר הדירה , והיהודים נאלצו לנסות למצוא פתרונות דיור מחוץ לחומות . רכישת הקרקע על-ידי יהודים באותה תקופה היתה כרוכה בקשיים מרובים . שטח הקרקע שהשתרע על 24 , 000-כ אמות רבועות , נתחם בדרך יפו מצפון ובבית הקברות המוסלמי מדרום . הקרבה לדרך יפו ולבנייני מגרש הרוסים , שהוקמו חמש שנים קודם לכן , תרמו לתחושת הבטחון של התושבים . גבולו הצפוני של המגרש , שנמצא על אם הדרך ליפו , עלה בערכו על גבולו הדרומי , שהשיק לבית הקברות המוסלמי . המגרש חולק על כן לשבע רצועות אורך , מצפון לדרום , כך שכל אחד מהמייסדים קיבל חלקה שווה בערכה . בקיץ 1869 כבר התיישב המתנחל הראשון בשכונה . היה זה צעד נועז , בתקופה שבה שערי העיר היו ננעלים בלילות , ומן הנמנע היה להחיש עזרה . משום כך התנגדו רבים להקמת השכונה מחוץ לחומות . מי שתיה הובאו לשכונה מבורות בעיר העתיקה , בעוד מי הגשמים - לרחיצה ולכביסה - נשאבו בשנים הראשונות בבריכה שבמקום . תחילה שימשה השכונה למגורים בלבד , והתושבים שעבדו בעיר העתיקה שבו אליה לעת ערב . בשנים הראשונות נבנו בתי כנסת ובתי מדרש , ושופרו התנאים התברואתיים . למייסדים , שהיו בני העדה האשכנזית , החלו מצטרפות מאוחר יותר גם משפחות ספרדיות . תחילה אסרו השלטונות התורכיים לפתוח בתי עסק בשכונה , אך המתיישבים עקפו איסור זה , על-ידי שמכרו מיני מרקחת והקימו בית קפה במסווה של מתן כיבוד לעוברים ושבים . העגלות שהחלו נעות בדרך הסלולה עצרו לחניה ראשונה בנחלת שבעה , עובדה שסייעה בהתפתחותה . חלק מהבתים שפנו לרחוב הפכו לחנויות . בשכונה קמו בתי מלאכה ועסקים אחרים , בעיקר בקרבת רחוב יפו .
|
|