|
|
עמוד:12
אל מקדיס" ( או בית אל מוקדיס , ( או בתוספת הברכה "שרפהו אללה " , " בניין ההיכל יפארו אללה . " כיפת הסלע שמרה על צורתה המקורית לאורך הדורות , אף ששוקמה לא אחת . בדרום הר הבית הוקם בניין נוסף בידי אלוואליד , בנו של עבד אלמלכ , הידוע כמסגד אלאקצא ( שפירושו , ה"מרוחק , ( " שם הקשור למסע הלילה של מוחמד שהגיע ער ל"מסגר הקיצוך ( לעומת מכה המרכזית , ( וזיהוי המקום עם ה"מסגד הקיצוני" המתואר בקוראן הוא ללא עוררין . במשך זמן רב היתה הדעה המקובלת בקרב החוקרים , כי התקדשותה של ירושלים באסלאם נבעה משיקולים פוליטיים של השליטים האומאיים . אפילו החוקר הדגול גולדציהר , תמך בגירסה זו . עבד אלמלכ , כך טענו אותם חוקרים , היה מעוניין להעלות את קדושתה של ירושלים , כדי ליצור משקל נגד לקדושתה של מכה , שהיתה נתונה לשלטונו של הח'ליף המורד איבן זוביר . המחקר המודרני - שבו יש חלק נכבד לחוקרים מן האוניברסיטה העברית בירושלים - דחה פרשנות זו ותמך בדעה כי המניע היה דתי בעיקרו . ירושלים החלה ממלאת תפקיד גדל והולך בדת המוסלמית , ואם היה גורם של תחרות , הוא לא היה במכה ובאיבן זוביר , אלא דווקא בכנסיות הנוצריות הרבות שהיו בירושלים , ובעיקר בכנסיית הקבר על כיפתה המרשימה . המוסלמים ביקשו להקים מבנה שיוכל להתחרות בכנסיה זו , ואף יעלה עליה בפארו . עובדה זו מצוינת מפורשות על ידי ההיסטוריון והגיאוגרף המוסלמי הירושלמי בן המאה העשירית , אלמקדסי , ואין כל סיבה להטיל ספק בדבריו . קדושת המקום פעלה כאבן שואבת , ולמקום יוחסו מסורות היסטוריות רבות בעלות אופי אגדתי . מהן שהיו קשורות לזיקת המקום לשמיים וארץ ואחרות - לחשיבותו באחרית הימים . אלה לוו בפולחן ומנהגי דת מתאימים . לאחר כיבוש ירושלים בידי הצלבנים , סוג חדש של ספרות החל מתפתח בעולם המוסלמי ; "פצהיל אל קורס , " שכלל שירי הלל ושבח לירושלים ומעלותיה . לא יהא זה מדויק לומר , כי ספרות זו נועדה רק למטרות תעמולה , כדי לעורר את העולם המוסלמי לכיבושה מחדש של ירושלים . גורם זה עוזר ללא ספק להסביר את היקפה הנרחב של ספרות זו ותפוצתה , אך קיומה ורעיונותיה המרכזיים שייכים לעולם הדת וההלכה המוסלמיים . ואמנם , ספרות ה"פצהיל , " אף שהגיעה לשיא פריחתה בתקופה הצלבנית , החלה למעשה עוד לפני בואם של נושאי הצלב . ואם חוקר מוסלמי ידוע בן זמננו קבע , שה"חיבור המוקדם ביותר בקטגוריה זו הוא מזמנו של צלאח א דיך , הרי חוקרים ישראלים הוכיחו , לעומתו , שספרות זו של "שבחי ירושלים , " קדומה יותר . האסלאם מספק לנו , על כן , את הדוגמא המובהקת ביותר , כיצד עיר יכולה להגיע לדרגת קדושה עילאית על סמך מה שנראה לפחות בעיני הלא מאמין והמתבונן מהצד - כאגדה , אם כי אגדה זו מתבססת , ללא ספק , על מסורות קדושה קדומות , הקשורות למקום . כנסיית הקבר , כיפת הסלע , פאתי הרובע היהודי והר הזיתים ברקע . < צילום מהרובע הנוצרי ( 1898 )
|
|