|
|
עמוד:11
הפרשנות שניתנו לה בראשית האסלאם . לפי פרשנות זו , מודומד נישא באורח פלא ממכה לירושלים וממנה עלה לשמיים - המערג' ( סורה 10 , 81 וכן , ( 1 , 53 ההתייחסות לחזיונות שניגלו לו התמזגו בהמשך עם מסע הלילה " ) איסרא ( " המובא בסורה . 1 , 17 ארועי מסע הלילה של הנביא תוארו בהרחבה ואגדות רבות נרקמו סביבם , לפי האגדה הגיע מוחמד לירושלים רכוב על סוסתו הפלאית והמכונפת - "אל בורק . " לגבי הנושא שלנו , מעמדה של ירושלים באסלאם , מכריעה האמונה המסורתית שהדרך ממכה לשערי שמיים עוברת בירושלים . בפרשנות זו , המשלבת את מסע הלילה והעליה לשמיים , נתקשרה המסורת המוסלמית באחת לקדושתה של ירושלים ביהדות ובנצרות , ושילבה את מורשתן בדתה שלה , ההיסטוריון יבקש לחקור כיצד , מתי והיכן בדיוק צמחו והתפתחו מסורות אלו . זאת ועוד , אין תמימות דעים במסורות המוסלמיות השונות הנוגעות לכך , וברור שכמה מהן אינן אלא מסורות מגמתיות מאוחרות . היו אף שכפרו באמיתות ההיסטורית של סיפור המסע הפלאי , על ידי דחייתו על בסיס רציונלי או על ידי פרשנות אלגורית רוחנית . אך לענייננו חשובה דווקא המסורת המרכזית והמקובלת באסלאם , הרואה במסע הלילה של מוחמד לירושלים , ובעלייתו משם לשמיים עובדות היסטוריות . אמונה זו הזינה את החסידות המוסלמית במשך דורות , וניצולה לרעה על ידי מניפולציות פוליטיות ועל ידי קיצוניות פונדמנטליסטית , אינה גורעת מבסיסה הדתי . מאורע ששינה באחת את מעמדה של ירושלים , והשפיע על הפיכתה מסמל למרכז ריאלי של חסידות מוסלמית , היה כיבושה בידי הח'ליף עומר בשנת . 638 שלא כבראשית דברי ימי האסלאם , כאשר ירושלים לא היתה חלק מהעולם המוסלמי במובנו הגיאוגרפי חברתי , הפכה עתה ירושלים באחת לחלק של ה"מרחב המוסלמי , " הכנסיות הנוצריות הרבות שנבנו בירושלים בתקופת ביזאנטיון הנוצרית , ששימשו מוקדי עליה לרגל וכנסיית הקבר במרכזם , לא יכלו שלא לגרות את עיני המוסלמים , ולהמריצם להפוך את העיר לפאר האסלאם . כנראה גם המסורת היהודית תרמה את חלקה , כפי שעולה מן הדו שיח בין כובש ירושלים , עומר בן כ'תב , וכעב אל אחבר , יהודי שהתאסלם , כעדותו של ההיסטוריון המוסלמי א טברי במאה העשירית . אכן , נסיונות לרומם את קדושתה של ירושלים באופן שנראה כאילו נועדה להתחרות בקדושתן של מכה או מדינה , גונו לא אחת על ידי המתנגדים , כ"יהודיות" ( בימי הביניים היתה זו שיטה מקובלת , להטיל דופי במסורות על ידי ייחוסן ליהודים . ( הח'ליף עומר הקים כנראה מבנה זמני עשוי עץ בדרום הר הבית , וכחמישים שנה מאוחר יותר , ב , 691 בנה הח'ליף האומאיי עבד אלמלכ את כיפת הסלע על גבי אבן השתיה , במקום שעמד לפנים בית המקדש ( המבנה מכונה בעגה העממית "מסגד עומר . ( " זהו אחד המבנים המרשימים ביותר לא רק באסלאם , אלא בתולדות הארכיטקטורה הדתית בכלל . השם "בית המקדש" היה במסורת המוסלמית לאחד מכינוייה של ירושלים - "בית
|
|