תרבות הזיכרון וההנצחה בראשית ההתיישבות

עמוד:11

תרבות הזיכרון וההנצחה בראשית ההתיישבות מוקי צור תרבות בתי הקברות בעולם התפתחה לא מעט בהשפעתה של הגישה החילונית החדשה שהאמינה , כי המצבה היא העדות היחידה שהאדם מותיר אחריו , וכי ללא אמונה בעולם הבא יהפוך בית הקברות ל'תחנה אחרונה' בחייו . גישה זו פיתחה מאוד את נושא המצבות במדינות ובתרבויות שונות , אך הדבר לא קרה בתרבות החלוצית בארץ . עוניים היחסי של המתיישבים ותביעתם לצניעות ולה תמדה הכתיבו יחס מחמיר והסתפקות במועט . בימי העלייה הראשונה המצבות של המתיישבים , שהיו מסורתיים ברובם , נשאו שירים נוגעים ללב . המאבק עם האדמה והקרחת , המגיפות והחולי תבעו קרבנות רבים ונוצר אתוס של גבורה . בחדרה נקרא הרחוב הראשי רחוב הגיבורים , אך הם לא מתו בקרב , אלא נספו בקדחת . תרבות הזיכרון של חלוצי העלייה השנייה אופיינה בלבטים רבים ובחיפושי דרך . הוויכוח התנהל בחלקו בציבור ובחלקו הופיע על המצבות . בהיות החלוץ איש צעיר העולה לבדו או בקבוצה קטנה , הוא נקבר לבד או בבית הקברות של החלוצים , מבלי שנרשמו שמות הוריו או מקום לידתו . למרות המצבות הצנועות והקברים המבודדים , הם היו למקום עלייה לרגל . לפני שעברו מאזור לאזור , החלוצים הנודדים עלו להיפרד מהקברים , נשבעו וקוננו לידם . ברבות השנים נפטרו אנשי העלייה השנייה בגיל מבוגר , ובניהם נקברו עתה לידם . עתה כבר נרשמו על המצבות שמות ההורים . לעתים נוסף למצבות החלוצים התואר 'מייסד , ' 'מראשוני' וכד . ' ב 1912 פרסמו אנשי 'השומר' את קובץ 'יזכור' שהוקדש לפועלים שמתו כשומרים . היה זה אחד מהספרים החשובים בימי העלייה השנייה . ערב צאתו של הספר התחולל אודותיו ויכוח בארץ ובתפוצות . י"ח ברנר היה בראש המתנגדים להוצאת הספר . הוא חשב שאל לחלוצים להתיימר שיש להם למעלה : בית הקברות בכפר גלעדי

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר