אור המנורה - מנורת המקדש וביטוייה בכרזות יום העצמאות

עמוד:8

הפקת כרזות ובהן גבו כרזות יום העצמאות הייתה לאחר קום המדינה המשך למסורת מימי המנדט . לכרזה זו הייתה חשיבות רבה כסמן נוסף של הריבונות הישראלית ואמצעי להבנייתו של יום העצמאות . כל כרזות יום העצמאות בעשורים הראשונים הופקו לאחר תחרות בין מעצבים שונים , שכללו גרפיקאים מקצועיים , כמו גם אזרחים מן השורה . יעידו על כך ההצעות הרבות שנשלחו מדי שנה לוועדת התחרות , שהשתמרו בגנזך המדינה . למן שנות השבעים , הנחתה ועדת השרים לענייני טקסים וסמלים את מרכז ההסברה באשר לנושא השנתי ביום העצמאות . מרכז ההסברה פנה לגרפיקאים , מעצבים ואנשי מקצוע להצעות גראפיות בנושא השנתי , שאחת מהן נבחרה להפקת הכרזה . כרזת תש"י הבליטה את אודם פרחי הכלנית המשתלבים במנורת שבעת הקנים של סמל המדינה . סמל המדינה שעוצב הפעם בידי האחים שמיר , שב והופיע בכרזת תשט"ז - השנת השמינית להכרזת המדינה . הסמל שעיצבו , ובמרכזו מנורת המקדש החקוקה בשער טיטוס , הובלט מאוד גם בבולים שהופקו בעשור הראשון כסמל לריבונות . המסר הסמלי המאחד בלט גם בעשורים הבאים . מנורת שבעת הקנים הופיעה ברבות מכרזות יום העצמאות כסמן עיצובי מרכזי , לא תמיד כדגם מדויק של סמל המדינה . העדר סמל מדויק , הרחיב מאוד את הקונוטציה היהודית המסורתית שבפרשנות למראה המנורה . מראה דומה התקיים ברבות מההצעות לכרזות העשור . 5 הצעה לכתה שלא נתקבלה . תשי"ד . 6 כרזת יום העצמאות תשי"ד . עיצוב 'רולי' ( רוטשילד את ליפמן )

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר