אחוזת פוריה, האחוזה הראשונה בארץ־ישראל

עמוד:12

בביאליסטוק , מייסדי כרכור בלונדון , מייסדי פוריה בסנט לואיס ומייסדי שרונה בשיקאגו . 'חברות אחוזה' נוספות התארגנו בערים שונות בעולם שלפני מלחמת העולם הראשונה , אך לא הגיעו לכלל התיישבות . לאחר המלחמה הוקמו מספר אחוזות במתכונת דומה לאלה שהוקמו לפני המלחמה . עליהן נמנו רעננה ( 1921 ) וגן יבנה . ( 1931 ) ( רופין תרצ"ד , עמ' ; 96 / 7 ביתן , 1963 עמ' ! 135 'בוסתנאי' תרצ"ט . ( מטרת מאמר זה היא להציג את דרך ההתיישבות המיוחדת של האחוזות , לעמוד על עיקרי השיטה ותפיסתה היישובית , ולנסות לנתח את הסיבות והגורמים לכישלון האחוזות שהוקמו עד מלחמת העולם הראשונה . לצורך הדגמה תשמש לנו 'אחוזת פוריה' האחוזה הראשונה בארץ ישראל , אשר קורותיה ואחריתה דומים לאלה של יתר האחוזות . תוכנית ה'אדווזה' במשך העשור הראשון של המאה ה 20 עשתה ההסתדרות הציונית מאמצים רבים להרחבת המפעל ההתיישבותי בארץ . מאמצים אלה נתקלו בקשיים רבים בשל חוסר אמצעים של התנועה הציונית . עם היווסדו של המשרד הארץ ישראלי ב 1908 ומינויו של ארתור רופין למנהל המשרד , נעשו המאמצים להרחבת ההתיישבות אינטנסיביים יותר . כדי לפתור את בעיית המימון העלה רופין את הרעיון לגייס הון פרטי מדוו"ל למפעל ההתיישבות , ולהציע ליהודים בני המעמד הבינוני , המעוניינים בבניין הארץ , להשקיע כספים בארץ , בהשקעות בטוחות ככל האפשר , ושלהן סיכוי לעשיית רווחים . הדרך המתאימה ביותר למשיכת הון פרטי מעין זה ( שיביא בסופו של דבר להשתתפות בעליו במפעל ההתיישבות ) נראתה הקמת ' אחוזות' שיתבססו בעיקר על מטעים . לאחר שישאו את עצמן יעלו בעליהן לארץ ישראל ויתיישבו באחוזותיהם . על בסיס רעיון זה גיבש המשרד הארץ ישראלי תוכנית מעשית שהציעה ליהודים בעלי הון או הכנסה העולה על צרכי מחייתם , שהיה בדעתם להשתקע בארץ ישראל , להתאגד בארצות מגוריהם ב'חברות אחוזה , ' בנות חמישים איש כל אחת . כל חבר יכניס לקופת החברה תוך תקופה מוגדרת סכום כסף בתשלומים לשיעורין . החברים ימשיכו להתגורר ולנהל שם את עסקיהם . פועלים מקומיים יטעו ויעבדו עבורם את המטעים עד שאלה יתפתחו וישאו פרי . לאחר שש עד עשר שנים , לכשיגיעו המטעים לדרגת פוריות מרבית , יוכלו הבעלים לעלות ארצה , להשתקע באחוזותיהם ולמצוא שם מיד מקור פרנסה . עוד נקבע שהמשרד הארץ ישראלי יפקח על עבודת ההכנה של האחוזות ויקשר בין מנהלי העבודה באחוזות ובין חברות האחוזה בחו"ל ' ) בוסתנאי' תרצ"ט , רופין תרצ"ד , עמ' 1 96 / 7 הארכיון הציוני , תיקים . ( L 18 / 120 / 8 JL 18 / 251 בניגוד לנוהל של חברות פרטיות להתיישבות וחברות פרטיות לרכישת קרקעות שפעלו באותה תקופה ' ) אגודת נטעים' ו'גאולה ( ' נקבע בתוכנית המעשית של ה'אחוזה' שקניית הקרקעות בארץ אינה למטרות מסחר ועשיית רווחים , ואין חבר יכול להצטרף לחברת ה'אחוזה' אלא אם יתחייב לעלות

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר