|
|
עמוד:9
א . ערד המגילה לחקר תולדות ישראל המגילה מצוינת בקיצור לשון מופלג . כל עצמה מחזיקה שלושים וחמישה פסוקים , פסוק ליום , פסוק לחג י , בשלושים ואחד פסוקים בא היום והטעם , ובז' בפסליו וב' בשבט נמנה היום בלא נתינת טעם . מצד צורתה יחידה היא במינה בספרות ההיסטורית העתיקה שלנו , שאין היא מספרת את הקורות והמעשים כדוגמת הספרים ההיסטוריים שבמקרא או כספרי החשמונאים , אלא הולכת ומונה שורה של מעשים שהיו , שלכאורה אין כל קשר של עניין ביניהם וכל עריכתם זר , אחר זד , היא רק לפי שורת הלוח וחודשי השנה היהודית , החל בחודש ניסן וכלה בחודש אדר . וכבר שאלה הגמרא יומי כתב מגילת תענית ? c אלעזר בן חנניה בן חזקיה בן גרון וסיעתו הם כתבו מגילת תענית s ולמה כתבוה ? שהיו מחבבין את הצרות / כלומר : שהיו מרבים לספר בנסים שנעשו לישראל ובצרות שנגאלו מהן , שעל ידי כך היו מרבים לספר בשבחו של מקום . קרובים לדעה זו , שהחזיקו בה הראשונים , היו גם רבים מחוקרי המגילה האחרונים . לאוטרבאד סבור , שלוח זיכרון זה נקבע כדי להלהיב את רוח העם ולאמץ את לבו על ידי העלאת זכרם של נצחונות המכבים ועזרת , 'ה השומר את עמו מן הגויים . צייטלין * הולד אחר המסורת התלמו דית : הוא סבור , שכוונת המגילה ללמד את העם , שאם יחליטו לפרוק את עולה של רומי יש להם תקווה להצליח כשם שהצליחו החשמונאים , שעמדו ופרקו את עולם של הסלבקיים , נמצא , הוא מייחם את המגילה לאנשי 'הפילוסופיה הרביעית' לפי כינויו של יוסף בן מתתיהו , כלומר : לקנאים , או לסיקריים , שהיו מראשי העושים במרד הגדול ובמלחמת רומי . לראייה הוא מביא את דעת הפרושים , שמחברה של 1 רק שתי פעמים בא צירוף של שני ימים בפסוק אחה ח' וט' באדר , וכן בארבעה עשר ובחמי שה עשר בו , אבל כאן וכאן טעם אחד לשני הימים . 2 ספר 'הלכות גדולות' גורס 'זקני בית שמאי ובית הלל הם כתבו מגילת תענית בעלית אלעזר בן חנניה בן חזקיה בן גרון כשעלו לבקרו . ' 4 Jewish Encyclopedia VIII , 427 3 בספרו הנ"ל בסעיף הקודם , שם עמ' . 4
|
|