|
|
עמוד:316
מטפל באושרו עצבונו , מתוך שאיפה ליותר ביטחון ושליטה , עד כדי אטימותה של כוליותו לאחר ; "אני" והזר . עד כדי התעלמות מה"לא תרצח , " של לועס . הדואליות מחוללת את העיוורון להיותנו במרחב משותף , אינסופי , להיות הזהה בינינו גדול לאין שיעור מהשונה בינינו , מהסובייקטיבי שבכל אחד מאתנו , אשר גם בו יש הרבה מהזהה בחוויות המשותפות והדומות שלנו . לכן , עקרון הצמצום ( להבדיל מסיגוף , ( כמו ליהנות הרבה מהמעט , הוא עיקר גדול בתפיסת המציאות על פי עקרון המשמעויות הפועלות . וכדברי קאטו הזקן : "רק את הנחוץ קנה , לא כל מה שיש לך חפץ : מה שלא נחוץ - יקר , אף אם הוא נקנה בפרוטה . " ! איכות האושר איננה נמדדת בכמות אבסולוטית השואפת לאינסוף , אלא היא יחסית וקונקרטית למצבם של היחיד הסובייקטיבי וקהילתו במרחב . היא יחסית לתפיסת ה"אני" הרציף היחידני את עצמו בקהילתו וסביבתו . שלווה ואושר הם תופעה נפשית גופנית סובייקטיבית המורכבת ממארג פעילויות פנימיות וחיצוניות בעלות גוונים וסוגים של התחוללות חושים ורגשות בסינכרון עם שאר המחוללים , המעלים ( מרחיבים ) באנרגיית החיות של היחיד למשך התופעה . מנעד האיכות של גווני האושר נע מרגיעה , שלווה ושמחה על כל אופניה ועד לאהבה - פתיחתה של מניפת הכוליות להימזגות אפיפנית טרנסצנדנטלית בהתרחשות , כשיר ההלל של שלמה אבן גבירול : "זאת הזנוחה . והנחלה — : / , T אשר v - ; אין ?• ' תכלית : - לטובה T : ויפיה - / T : T : וגם - זבת T חלב T T ודבש - : היא : וזה v פריה . " T : ' חיבור זה מציג התבוננות במציאות הרוחשת , הרואה וחווה שלשה הגיונות מרכזיים השלובים זה בזה : 227 לוציוס אנאוס סנקא , מכתבי מוסר ( תרגום : א . קמינקא , ( תל אביב-יפו , , 1942 עמי . 86 228 שלמה אבן גבירול , כתר מלכות , שיר כז , ירושלים , , 1948 עמ' נו .
|
|