|
|
עמוד:207
בהדדיות עם כל מאפייני הפלטפורמה - מהכרה טהורה לאושר עצב , הנאה כאב , אופי והתנהגות , כאשר החיים הווים יחד עם ביקורת עצמית בונה . האתיקה , ההרגל , על פניו נראה שיכול להפוך לטבע , אבל מאחר שאותו הרגל נמצא תחת ביקורת בונה , הן ביחס של הזהה לאחר בעצם עצמו , הן ביחס של פנים לאחר , פנים לזולת , אזי אפשר גם לשנות ולהשתנות , עם תכונות האופי וההתנהגות , בהיות המרחב אפשרי ולא הכרחי . בדינמיקה הזאת אפשר לזקק , לטהר ולהשביח את איכות המידות ואת המארג המוסרי המאפשר חיים משותפים טובים יותר . המארג הקהילתי מכוון מלכתחילה לאפשר ליחידי הקהילה להרחיב ולהשביח באיכות של רמת אושרם הייחודית , תוך סינכרון עם איכות האתיקה הקהילתית . לא בהכרח אותו יחיד קהילה קונקרטי אוהב את סוג השוקולד הלבן המקובל , אך טעמו הסובייקטיבי של היחיד נעשה מוסכם מתוך חופש הבחירה וללא פגיעה בזולת . הוויתור של פנים לאחר , של הפנים לזולת , נובע מתוך רצון חופשי , מתוך חירות הבחירה , מתוך האפשרות ש"כדאי לי כי , ... מתוך תפיסת ערך , מתן ערך וצריבתו במאגרי הזיכרון ההקשריים . מרכיב החינוך מאפשר הרחבה של בסיסי האתיקה והקודים המשותפים לקהילה , תוך ביקורת נמשכת של בבסיסי הערכים היסודיים המשותפים , הזהים לנו בהגדרתם כ"טוב" ועד "רע ; " אותם ערכים המרחיבים או מצמצמים את אנרגיית החיות בחיינו הייחודיים השוטפים במשך הימים , בשכונה , בקהילה ובסביבתה . מאותו סמן , מאותה הבחנה משותפת וזהה לכל חי , מתחוללת אותה אתיקה סובייקטיבית , מוסכמת , המאומצת בדפוסי ההתנהגות של הקהילה . אנו רואים זאת בדרך הלבוש , בתנועתיות , צורניות , העמידה במרחב , התקשורת הבין אישית והשפה . השפה היא דרך אחת יפהפייה , מורכבת וצבעונית , המייצגת חברה מתקשרת ברמות של איכות האתיקה שלה . השפה המוגשמת ( על כל סוגיה , ממדוברת
|
|