|
|
עמוד:90
יכולה להיות ממכרת מאוד . אנחנו רואים תופעות ממכרות רבות בחיי היום יום של אדם המשתמש באותה דרך של העצמת ( הגדלת ) אנרגיית החיות שלו לפרקי זמנים קצרים והרסניים באמצעים המסוכנים לו ולאחרים סביבו . כך גם לגבי תופעות הנתפסות אצלנו בטובות עד רעות , במסגרת היחסים בין בני אדם ובמסגרת יחסינו עם עצמנו ועם הטבע בכללותו , החי , הצומח והדומם . כל קשת ההתנהלות המרחבית של בן האנוש עם עצמו וסביבתו נובעת מתפיסת מציאות סובייקטיבית מורכבת ודינמית של התופעה , של ההתרחשות , של המציאות הרוחשת , עקב סיווג ותפיסת היחסים והקשרי המידע של התופעה כטובים עד רעים . בימינו , תפיסת המציאות היא עדיין דואלית ונשענת על עקרון הסיבתיות , תפיסה המסדרת את המציאות בשורות שורות ליניאריות ובקטגוריות היררכיות הרוחשות בהדדיות ומגדירות את המרחב , והאנוש אכן מתנהל וחי בה ב"סדר הנכון . " בעוד שעל פי תפיסתי את המציאות כמרחב אימננטי , האנוש והטבע הינם הוויות הוות , המתרחשות במציאות אפשרית , חופשית , דינמית ומשתנה . אין עבר , יש זיכרון של הדמיית העבר . היום קורה לא רק בגלל מה שהיה , אלא גם עם מה שקיים היום במרחב הרוחש . המציאות אפשרית ואיננה הכרחית , וערכי ה"טוב" ועד "רע" נתפסים אחרת באפיונם והקשרם . כל המארג של תפיסת המציאות משתנה , וקידוד פרטי ואפיוני התופעות לערכם היחסי מקבל משמעויות פועלות המכוונות אל חיי התבוננות , שלווה ושמחה תוך צמצום חרדות ופחדים . החלפתה של תפיסת המציאות בתפיסה הרדיקאלית המוצעת כאן תביא לשינויים בפועל בחינוך , במבנים קהילתיים , בדרכי מחיה , במגורים , ברפואה וסיעוד , תוך התפרצויות ספונטניות של היצירה והאמנות אל עבר איכויות חדשות .
|
|