|
|
עמוד:48
במרחב האימננטי , ביחסים , אך לא ראה אותו כפי שהוא מציין : "זה יהיה מוזר אם נבוא לידי כך שנסבור כי ההתפתחות העתידית חייבת באיזשהו אופן להיות נוכחת כבר באקט של התפיסה , ואף על פי כן אינה נוכחת , שכן אנו אומרים כי אין כל ספק שאנו מבינים מלה זו , ומנגד טמונה משמעותה בשימושה . " ויטגנשטיין ראה שיש הבדל בין המילה למשמעותה , אך לא הבחין בתפיסתו את המציאות , עקב הישענותו על עקרון הסיבתיות , ששימושה נובע ממשמעותה הפועלת . זוהי המשמעות ( היחס ) המאפשרת את התנועה , את הפעולה , ולא ההפך . עוד ידובר על זה בהמשך , כאשר אבאר את ההתהוללות וההתפתחות של מארג מוסר , אתיקה , בקהילה אנושית . ובחזרה לנקודה הקודמת : למעשה , המרחב האימננטי של משמעויות פועלות מאפשר , פועל ומקיים את המציאות האונטולוגיה באמצעות שלושה ( עד שלושה ) סוגי פלטפורמות גנריות - למערכות חיות , צומחות ורוממות . אלו הן הפלטפורמות הגנריות המאפשרות את התופעה הממשית , הקונקרטית הנראית אל מול עיני , הרוחשת בי וסביבי , בפרטים הכי קטנים של ריצודי האור על המים , של נסמני הפעולות האפשריות בחלקיק ההיגס ( הקצאת המסה , ( של אפיוני מסה תנועה של תא עצב או דם בגוף נפש החי , של קרש צף על פני המים , קרש גדול , אולי הוא צף ככה כבר מאה שנה , שם וכאן על המים , מלא באזוב , ירוקת נצח התופסת בו חי , מאפשרת את החיכוך ואת הנועם באיחוד המשך למים , חשה את המנועים , את הלבבות הפועמים על ספינות . ציפיות רוחשות בתייר משוטט . אנרגיית חיות עולה , וחלקה האחר מתפשט באור קרני השמש והמים העוטפים בעדינות את גוף נפשי יחד עם קרירות צפונית אירופאית , לצד הגשרים הרגועים של אמסטרדם . 52 לודוויג ויטגנשטיין , חקירות פילוסופיות ( עורך : י . גולומב , תרגום : ע . אולמךמרגלית , ( ירושלים , , 197 § , 2001 עמ' . 114
|
|