א. על הוויית הנפש א

עמוד:10

ובצד לא נחלק זה מעיקרו , שהוא בעולם השכלי וראש הוויותיו , ושלעומתו הלה , שכולו נחלק בעולם הנראות , הרי יש למעלה מן העולם המוחש ואף בו ובסמוך לו איזה טבע אחר , שלא כגופים אינו נחלק מעיקרו , אבל נעשה לנחלק בתוך הגופים . והלא גם בגופים החלוקים זה מזה האידיאה שבהם נחלקת , אלא שכולה מצויה בכל אחד מן החלוקים , היא נעשית לריבוי של עצמה , שכל אחד מהם כולו מופרש מחברו , הואיל ונהפכה כולה לדבר הנחלק . משל לצבעים ולאיכויות דרך כלל ולכל צורה , שיכולה להיות כולה בבת אחת בדברים מרובים , המובדלים זה מזה , ואין בידה שום חלק שהוא ואחר זולתו סובלים אותה במידה השווה ; לפיכך יש לראות גם טבע זה כנחלק מכל מקום . נמצא , ליד הטבע העליון , שאינו נחלק בשום פנים , יש הוויה אחרת הסמוכה אליו , שממנו מוצאה וממנו לה לא חילוק , אבל לאחר יציאתה ממנו תשאף אל טבע אחר , וכך ניצבה באמצע בין השניים , בין מה שהוא לא נחלק , שהוא ראשון , ובין מה שהוא נחל ק לפי גופים ושרוי בתוך גופים , ולא כדרך הצבע וכל איכות , ששווים הם בגופים המרובים לנפחיהם , אלא איכות היא , שכולה בדילה בכל גוף כדרך שנפח בדול מנפח . ואפילו גודל הגופים אחד הוא , הרי הצד השווה של האיכות שבכל גוף לעצמו אינו נוגע בשום פנים לשיתופו של רושם השווה , עד שצד השווה הזה משתנה מגוף לגוף ; והרי צד השווה , שהוא רושם , ולא הוויה השווה . וזו שאנו אומרים בה , שהיא למעלה מטבע זה ומקומה ליד ההוויה שאינה נחלקת , הוויה היא הנכנסת בגופים ושם יפקדנה החילוק , מה שלא אירע לה קודם שמסרה עצמה ביד גופים . לפיכך בכל הגופים שהיא באה בקרבם , ואפילו גדולים ביותר הם ומתפשטים לכל עבר , כל זמן שהיא מוסרת עצמה לכול אינה פוסקת מלהיות אחת , אבל לא כדרך שהגוף אחד הוא . שהרי הגוף אחד הוא בגלל רציפותו , וכל חלק שבו משונה מחברו ואחד מקומו . וכן אינה אחת כפי האיכות , אלא זו הטבע שהיא נחלקת ולא נחלקת בבת אחת ומכונה בפינו בשם נפש אינה אחת כדבר הרצוף המחזיק חלק אחר חלק ו אלא חלוקה היא מצד היותה בכל חלקי הגוף , שבו היא שרויה , ושוב אינה חלוקה מפני שהיא כולה בכל החלקים יחד וכן כולה בכל אחד מחלקיו . ומי שיבין זאת עתיד להבין את גדולתה של הנפש ואת גבורתה , שעסקה אלוהי ומופלא ולמעלה מעסקי הטבעים . באין לה גודל אינה נעדרת בכל גודל , ועד שהיא כאן היא גם כאן , לא כהיות במקום אחר אלא בו עצמו , וכך היא נחלקת ולא נחלקת כאחד ; יתירה מזו : אינה נחלקת ולא נהיית חלוקה , שכן כולה נשארת אצל Cf . E . Brehier , Plolin , Enneades , IV , p . 8 ( note ) . 6 Cf . Harder , Plotins Schriften I b , p . 423 ( note ) . 7 8 Cf . Augustinus , De immart . animae XVI 25 , PL 32 , 1034 Ib . . 9

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא