|
|
עמוד:9
א . על הוויית הנפש א ( 21 ) ' מאמרי קצר זה , העשרים ואחד לפי הסדר הכרונולוגי , מכיל פירוש ליטימאיוס' ( 35 ) של אפלטון , על הנפש הבלתי מתחלקת והמתחלקת בגופים . . 1 עם החקירה בטיבה של הוויית הנפש הוכחנו , שהיא אינה שום גוף ואף לא הארמוניה בעולם של דברים לא גופניים ; ומה ששייך לאנטילכיה כפי שימושה , כיוון שאינו כעניין ולא מסביר את גופו של דבר התרחקנו ממנו ; ומה שאמרנו , שהיא מטבע מושכל וחלק אל 1 ה , הרי התקרבנו לאמירה ברורה על הווייתה שלה . על כן זה המוצא הטוב יותר להפליג ממנו . אותה שעה היינו מבחינים ומבדילים בין טבע גשמי ושכלי וצירפנו את הנפש לעולם השכל . עתה תהא- לה מונחת בעולם השכלי ונשתדל לנגוע בדרך אחרת . אל הצד הסמוך לטבעה שלה . אנו אומרים : יש דברים שנחלקים מעיקרם , נפזרים מטבעם שלהם . אלו הם דברים , שכל חלק מהם אינו שווה לחברו ולא לכללם , ושכל חלק מהם על כורחו הוא פחות מכללו של הכול . כאלו הם הגדלים שבחוש והנפחים : כל אחד מחזיק מהם במקומו ולא יוכל אחד מהם להיות בבת אחת במקומות הרבה . ויש הוויה שהיא ערוכה בהיפך לזו ; אין החילוק תופס בה כלל , אין בה חלקים ואינה נחלקת , אין התפשטות תופסת בה אפילו במחשבה , אינה צריכה למקום ולא מצויה בשום דבר הקיים , לא במקצתו ולא בכולו , אלא כרכובה על הכול בבת אחת , לא משום שהיא צריכה להם להתיישב עליהם , אלא משום שהללו אינם יכולים ולא חפצים להתקיים בלעדיה , הוויה היא העומדת תמיד בעינה , אחת היא לכל הערוכים אתה כטבור שבגלגל , שבו תלויים הקווים וממנו יצאו אל ההיקף , ואף-על פי כן הם מניחים לו להישאר אצל עצמו , ממנו הם נהיים וקיימים , וכך חלק להם בזה האות , ראשית להם דבר לא נחלק , ועם שהם דבוקים בו הם יוצאים אל פניהם ובאים לשם . Cf . £ " « . IV 7 , 1-8 3 . 1 Ib . IV 7 , 8 4 . 2 Ib . IV 7 , 8 5 . 3 Ib . IV 7 , 9-12 . 4 Ib . IV 7 , 6 ; IV 1 . 5 אנאדה רביעית
|
|