|
|
עמוד:11
הקדמה חמשת המחקרים שכונסו בספר זה מצטרפים למחזור ראשון בין כמד . מחזורי עיונים ברומאנים עבריים ויידיים מרכזיים לאורך התפתחות הז'אנר הרומאניסטי בספרותנו החדשה על שתי לשונותיה . שלושה מחזורים יוקדשו לרומאנים מן המאה הי"ט — אלו המצוינים תכופות כנציגים של 'רומאן ההשכלה . ' מחזורים אחרים יפנו לעבר המאה העשרים והעידן המודרני בהתפתחות הרומאן בספרותנו . הספר הנוכחי איננו אפוא אלא חטיבה ראשונה בסידרה מחקרית עיונית מקיפה , ואני מביא אותו לפני הקוראים לא כמפתח אלא כח 1 גר . המחקרים שבכרן הנוכחי עוסקים בהופעות בראשית של הרומאן העברי והיידי . הם דנים בחמישה מן הרומאנים המוקדמים ביותר , שנכתבו בעברית וביידיש מתוך תודעה ספרותית ז'אנרית ; דהיינו , יוצריהם ידעו שהם כותבים יצירות השייכות לז'אנר של הרומאן , או של 'סיפור האהבים , ' לפי המונח שחידשו הם , וקוראיהם אף הם ידעו שהם קוראים רומאנים . הגבל זד . בא להסביר מדוע נמנעתי מהצטרפות למסעי הציד אחר רומאנים 'מוקדמים' יותר מ'אהבת ציון' של מאפו ( 1853 ) בעברית ומ'דאס שטערנטיכל' של י . אקסנפלד ( 1861 ) ביידיש . הללו החלו כבר בראשית המאה שלנו ( כטענתו של י . דוידזון במחקרו על הפארודיה בספרות ישראל , שב'מגלה טמירין' של י . פרל יש משום רומאן ) והם נמשכים והולכים זעיר פה זעיר שם עד ימינו . איני מוצא כל טעם בתרגילים אלד . של הזזת צייני גבול היסטוריוגראפיים . קיומו ההיסטורי של הרומאן , כקיומו של כל סוג ספרות אחה מבוסס לא רק על הופעתו של צירוף צורני מיבניי תימאטי זה או זה , על התממשותה האקראית או הבלתי אקראית של פורמולה ז'אנרית מסוימת , אלא גם על נוכחות אידיאית , חברתית והיסטורית . בלשון אחר , הרומאן קיים כאשר קיימת תודעת קיומו של הרומאן . היוצר חש במידה מסוימת את בעיות ההפעלה של הז'אנר הרומאניסטי ; מצוי גרעין של קהל קוראים ספ ציפי , ה'צודך את הרומאן , משום שבו' ודווקא בו , מוצא הוא מזון רוחני דרוש
|
|