|
|
עמוד:12
העומדים בפני המעטות שמצליחות להיכנס לתחום ולפתח קריירה אקדמית ( מוצפי הלר , 2005 דהאן כלב ; 2005 הלוי . ( 2005 מאבק זה נישא בעיקר על ידי קבוצה קטנה של נשים בעלות מודעות פמיניסטית ומזרחית . יש לציין את העובדה , שגברים מזרחיים באוניברסיטאות לא התארגנו באופן דומה . בעוד הביקורת וההתנגדות מצד קבוצות שוליות ומקופחות נגד אי שוויון בשוק העבודה , בפוליטיקה , ברווחה ובתחומים חברתיים אחרים נראים כנושאים מובנים מאליהם , אין זה כך לגבי התחום האקדמי . מדוע תופשים המוסדות להשכלה גבוהה מקום כה מרכזי בביקורת ובמאבק של פמיניסטיות מזרחיות ? ו ראשית , יש לזכור שהחשיבה הפמיניסטית המזרחית נוצרה והתפתחה על ידי אקדמאיות מזרחיות מתחום מדעי החברה והרוח המועסקות באוניברסיטאות . שנית , סיבה מהותית יותר טמונה בכך שהאקדמיה נתפשת כבית היוצר של תרבות חברתית ובכלל זה ידע , ערכים , אמונות , ייצוגים , גישות , שפה , והיא מפיצה תרבות זו . כאשר לקבוצה חברתית כלשהי אין הזדמנות לתרום את חלקה ליצירה התרבותית , תישאר המערכת הכללית סגורה בפני הרעיונות והאינטרסים שלה ותשמר רק את אלה של הקבוצות ההגמוניות החזקות . ויקי שירן , ממנהיגות הפמיניזם המזרחי , כתבה : "הפמיניזם המזרחי מרבה להתעמת ולהתקוטט עם נשות / אנשי האקדמיה מאחר שהוא מייחס חשיבות רבה לרעיונות ומכאן לאקדמיה " ... ( שירן , 2005 הדגשה שלי . ( הביקורת מדגישה שנשים מזרחיות נתקלות בקשיים גדולים במיוחד כשהן מנסות להתקבל כמרצות בתחומי מדעי החברה והרוח . בתחומים אלה עשויים להתפתח רעיונות חתרניים , בעוד מדעי הטבע נחשבים ניטרליים מבחינה ערכית . שלישית , ההתעניינות באקדמיה נובעת כמובן מתוך ההכרה רבת השנים שההשכלה בכלל , וההשכלה הגבוהה בפרט , הם האמצעי החשוב ביותר למוביליות ולהישגים חברתיים ; ובניסוח אחר , השכלה ותרבות הופכות יותר ויותר ל"הון" המקנה מעמד חברתי וכוח פוליטי לבעליו ( גוטוויין . ( 2001 תחושת הדיכוי והקיפוח בקרב אקדמאיות מזרחיות מכוונת מטבעה נגד הממסד האקדמי הגברי אשכנזי השונה מהן במגדר וגם באתניות , שחבריו הם רוב גדול ודומיננטי הקובע את סדר היום במוסדות להשכלה גבוהה . אך באמצע שנות התשעים פרץ עימות ממשי בין הפמיניסטיות המזרחיות ובין נשות סגל פמיניסטיות אשכנזיות , או במילים אחרות , בין פמיניזם רדיקאלי / שחור / מזרחי ובין פמיניזם רפורמטיבי / לבן / אשכנזי ( מוצפי הלר . ( 2005 לפי התפישה המחקר על נשים מקבוצות אתניות שוליות ומקופחות באקדמיה בולט בארה"ב שבה התפתחו ספרות ופעילות נרחבות בנושא של Women of color in academia ( לדוגמה . ( Williams 2001
|
|