מבוא

עמוד:13

מבוא הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ-ישראל — שהוכר הכרה בינלאומית במאנדאט—הוא חזיון מופלא ויחיד-במינו . אין לו אח בתולדות עם אחר . אין להסבירו על דרך השוואה והכללה . דפוסי-שגרה הם ללא הועיל . לא ייפלא אפוא שאך מעטים מאוד משיגים באמת משמעותו הממשית של הקשר הזה וכל המתחייב ממנו . רוב הבריות אינם רואים בו אלא שריד קלוש של היסטוריה שחלפה , או לכל היותר מושג אסכאטולוגי שמתייחס רק על 'אחרית הימים , ' ללא שום קשר לחומר הבעיות של ההווה . יריביה של הציונות מנצלים חוסר-הבנה זה . הם מתארים את אלף ושלוש מאות השנים שחלפו מאז הכיבוש המוסלמי כתקופה שבה ישבו בארץ ברציפות יורשיהם של הפולשים הראשונים . הם מתעלמים מכל הזעזועים והחורבנות שנגרמו על-ידי המלחמות השושלתיות , נוסעי-הצלב , פלישות הקארמאטים ( כת שיעית מדרום עיראק והמפרץ הפרסי , ( התורכים החאריזמאים , הסלג'וקים , המונגולים והשלטון התורכי . מצד שני רואים הם את אלף ושמונה מאות השנים מאז חורבן הבית השני והמדינה היהודית בשנת 70 לספה"נ יצא לאור באנגלית בשבת 1946 בהוצאת גולאנץ , לונדון . עם קשה- ע ורף * ארץ ישראל בדברי ימי היהודים עווי מסתכל / ועלתה בי פתאום ההרגשה , ששלושת אלפי שנים ה ו כלא היו ! הנד . אני עומד על אותה אומד / , ובאותה שליחות של אבות אבותי בשחר תולדות עמי , כשבאו לישא וליתן עם מושל הארץ על זבות המעבר לעמנו , למען יוכל לשוב אל מולדתו .. חלום , חזון או דמיון שוא , אך עד מהרה החזירני אל מציאות ימינו קולו המנומס של איש המשמר הבריטי : 'אני מצטער , אדוני , חוששני שאתה מחוץ לתחום המותר ' ! ( מתוך דין וחשבון של ר"ר חיים וייצמן על ביקורו אצל האמיר פייסל ברבת עמון ( 1918 ,

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר