פתח דבר

עמוד:9

המופיע גם בכרך זה ( עמודים ( 161—146 עמדנו על דרישת האיטונומיה על יד דרישותינו בנוגע לארץ-ישראל , וועידת ה'לייבור' בסאוטפורט באותה שנה הסכימה להחלטה שהוצעה על-ידינו . עוד באוקטובר 1942 פרסמתי במוסף international Socialist Forum ( בעריכת יוליוס בראונטאל ) של Left News בלונדון ( העורך ויקטור גולאנץ ) מאמר על בעיית המיעוטים הלאומיים , והעמדתי לוויכוח פומבי את הרעיון שעל חבר העמים ( שבמקומו בא אחר-כן אירגון האומות המאוחדות ) לקבל על עצמו את החובה , ושיהיה לו גם הכוח הממשי , לפקח על זכויותיהם הלאומיות של המיעוטים . התכוונתי לפרסם בגליון שלאחריו מסה מיוחדת על בעיית המיעוט היהודי באירופה המזרחית . אבל בינתיים הגיעו הידיעות על מסע ההשמדה של גרמניה הנאצית , ששם קץ לכל הרעיונות והתקו 1 ת האלה . ואגב : גם באמריקה הלכה התפתחותה של היהדות , על אף התרכזותה הצפופה בערים הגדולות , לא בקו שציפיתיו , והסכמתי בכל זאת להפצרת ידידי , לפרסם פרק זה , שחשבו שיש לו ערך לתולדות מאבק החיים של העם במזרח אירופה . בפרק השלישי , 'ציונות מבפנים ומבחוץ , ' הבאתי לקט קטן של כתבים וקטעי-כתבים החל משנת 1921 ועד קום המדינה . הפרק הרביעי 'הציונות והמדינה' מכיל מבחר מאמרי ונאומי מיום קום המדינה עד שפרשתי מתפקידי כחבר ההנהלה הציונית וכיו"ר שלה בשנת . 1956 נדמה לי שדעות ורעיונות מסוימים שהובעו במאמרים ונאומים אלה עדיין לא נתיישנו . הפרק החמישי והאחרון : 'האכספדיציה הקוטבית , ' מוקדש לזכרם של אנשי השלישית ( וייצמן , ניימיר , גב' דוגדייל ) שעמם שיתפתי פעולה משנת 1938 עד הכרזת המדינה . אמנם , רשמית היה גם פרופ' זליג ברודצקי שייך י י אותה קבוצה , אך אף-על-פי שהיה ראשה הרשמי של המחלקה המדינית מילא רק תפקיד-שוליים בפעולה ממש , משום שמספר שבועות אחרי פרוץ מלחמתהעולם השנייה נבחר נשיא ועד הקהילות של יהודי בריטניה Board 00 , ( Deputies וביום האחד , ולפעמים שניים בשבוע , ששהה בלונדון , היה מוכרח לחלק את זמנו בין ההנהלה הציונית ובין ועד הקהילות , נוסף על פעולות

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר