|
|
עמוד:8
עצם העמדתו של עיקרון מנחה מעין זה , יסוד איתן המשתית באורח שיטתי ארכיטקטוניקה פילוסופית , מהווה מחווה זרה בתכלית לרקונסטרוקציה . המונחים , המטפורות , האידיאות - ריבוי הטרוגני שמכונן את אבני הבניין הדקונסטרוקטיבי וחושפו אזי כל העת 3 למרכיביו - הללו מצויים בניעה ובהשתנות מתמדת . ואף על פי כן , דומה שאין כמו תיאטרון כדי להטעים כמה מתכונותיה הבולטות , הדרמתיות לעילא , של הרקונסטרוקציה , על יחסה לניסיון , לריגוש , לאינטלקט , על האופנות הפרפורמטיבית השולטת בכתיבתה , ובראש ובראשונה על מחוות ההכלה ( אינקורפורציה ) שהיא מבצעת , שתשוב להעסיקנו בהרחבה בפרק על המלט . דרידה שואל מרכיבים מטקסטים שכתבו יוצרים אחרים לתוך הקורפוס שלו . הוא עשוי לצטט מתוכם כדי להשתמש בהם באופן כזה או אחר , בין אם על דרך הבליעה הגמורה , בין אם על דרך העתקת המובן או החזרה הטרסנפורמטיבית . מפרספקטיבה זו , דרידה הוא רב אמן המבצע פרטיטורות ורפליקות של אחרים . אחד המומנטים התיאטרליים ביותר בפגישה בין דרידה לשייקספיר מתרחש שעה שדרידה , בדונו בהמלט , מדבר על הקול . הדגש החוזר ונשנה שהושם על רעיון הכתיבה או הארכי כתיבה , בעיקר בהתקבלות של דרידה , השכיח במידה רבה את הקשר ההדוק בין כתיבה לקול ולטונליות , שאינם ניתנים לצמצום למשמעות . יש לזכור גם כי חלק הארי של כתביו נועד תחילה , טרם עריכה מחדש , להיאמר על פה מול קהל . דרידה מכוון כאן לקול שנברא וניתן בעצם השמעתו , הגם שאינו בהכרח מוחשי , או לא רק מוחשי , כמו היה זה אכן "קול טקסטואלי" החתום בעקבות הכתיבה . קול רפאים . Conjuration" מציינת [ ... ] השבעה כישופית המיועדת להעלות כאוב , להביא דרך הקול , לזמן מקסם או רוח . השבעה פירושה בקצרה קריאה שמביאה דרך הקול ולכן מביאה , ממילא , מה שאינו שם ברגע ההווה של הקריאה . הקול הזה אינו מתאר , מה שהוא אומר אינו טוען דבר ; דברו . 3 בה במידה , לא ניתן לערוך הבחנה בתוך הקורפוס של דרידה בין חיבורים אפיסטמולוגיים , אתיים ואסתטיים , גם אם יש יצירות שעוסקות במובחן ביצירות אמנות ( רישום , ציור , צילום , ספרות , תיאטרון , שירה , אדריכלות , כוריאוגרפיה . ( יהיה זה לא מדויק בעליל להכפיף את הרקונסטרוקציה לעיקרון סיווג ז'אנרי כלשהו .
|
|