|
|
עמוד:361
במלים אחרות . מה שהחל כנסיון לפתח יכולת עמידה עצמאית על ידי התמודדות עם אמברגו מצד אחת המעצמות . הוביל להקמתה של תשלובת תעשייתית צבאית התלויה במידה גבוהה ביותר בממשלה ובקונצרנים של מעצמה אחרת — ארצות הברית . מבחינה כלכלית חברתית ויתרה ישראל , למעשה , על כל יומרה של פיתוח עצמאי ומקורי והפכה להיות מרכיב אחד מני רבים בתכניות הפיתוח של המשק האמריקאי . המשק הישראלי . כפי שהוא בנוי כיום , מתבסס למעשה על פירורים הנופלים — או שיפלו בעתיד — משולחן הפיתוח האמריקאי : כאשר יפתחו הללו דור חדש של מטוסים , תוכל ישראל לקבל קטע מן הייצור ; כאשר יפתחו הללו דור חדש של מחשבים , תוכלנה חברות ישראליות להשתתף בחלק מתהליך הייצור ; כאשר יפתחו הללו דור חדש של חלליות , תוכלנה חברות ישראליות לייצר חלק מן הרכיבים ; וכיו"ב . פרוייקט ה"חץ" הוא רק הדוגמה האחרונה . הבעיה השנייה הכרוכה בתכנית הפיתוח הנוכחית שלנו היא העובדה שהיא מנציחה את חלוקת העבודה העדתית והלאומית הקיימת כיום בארץ . נזכור כי כניסתה של ישראל למגמת פיתוח זו התאפשרה הודות לכך שבשנות הששים המאוחרות התקיים בארץ " שילוב אידיאלי" של מיעוט קטן של מדענים ומהנדסים מעולים , לצד מאגר גדול של כוח עבודה זול יחסית . שילוב זה הוא אשר עודד את ההשקעות הראשונות של הממשלה ושל החברות הישראליות , כמו גם את השקעותיהן של חברות זרות . השקעות אלה סיפקו מסלול התקדמות והתעשרות מפתה לרבים מבני האליטה הניהולית , מדעית וטכנולוגית , מסלול שבא כהמשך לקריירה פיקודית צבאית ו / או לקריירה אוניברסיטאית יוקרתית . משהחלה התשלובת הטכנולוגית שלנו להתפתח , אמרו תומכיה כי הדבר יבטיח את כניסתם של הישראלים לעולם המתוחכם של העתיד —על כל ההטבות הכרוכות בכך . הדבר אותו לא אמרו , והדבר אשר מרבית האנשים אצלנו עדיין לא מודעים לו במידה מספקת , הוא שהטכנולוגיות העומדות כיום בראש סולם הפיתוח העולמי , אלה המוצגות כמבשרות את "עולם העתיד" של מחשבים ביתיים , רובוטים ואמצעי תקשורת מתוכחמים , הינן , במהותן , מאוד בלתי שוויוניות . הן בנויות על מיעוט קטן של מתכננים ויוצרים , על מיעוט קצת יותר גדול של מהנדסים וטכנאים המתרגמים את התכניות לשפת הייצור ומנהלים את הייצור עצמו —ועל רוב גדול של פועלים ופועלות העוסקים בעבודה השגרתית והמשעממת של הייצור ובשירותים הנלווים לו . והפער בין שכבות אלה גדול בדרך כלל יותר משהיה בתעשיות המסורתיות . ואכן , כבר מן ההתחלה נוצרו מנגנונים המיועדים להבטיח שאותו "שילוב אידיאלי" אשר איפשר את עצם תחילתו של הייצור הטכנולוגי המתוחכם בארץ יתקיים גם בעתיד , ויתחדש מדי דור . כך , למשל , התפתחה אצלינו מערכת בתי ספר מקצועיים המכשירה אנשים כך שיתאימו לדרגות הנמוכות של "עולם העתיד , " והיא עושה זאת תוך שימור אי השוויון הבין עדתי ( אשכנזים מצויים במגמות היוקרתיות , מזרחים בפחות יוקרתיות , ( תוך שימור אי השוויון בין הלאומים ( המגמות בבתי הספר המקצועיים ביישובים ערבים הן הפחות יוקרתיות ) ותוך שימור אי השוויון בין המינים ( נשים מצויות בעיקר במגמות " נשיות" ומכניסות פחות , כגון קלדנות או שרטוט . ( רבים אינם מודעים לאופי הבלתי שוויוני של מערך הייצור החדש שלנו , בעיקר מכיוון שקשה להבחין בו , כרגע , במישור האישי : בסופו של דבר , הנקבנית או הכתבנית הצעירה ההולכת לעבודה בלבוש יפה ומבלה את היום באולם ממוזג אוויר חשה שהיא עשתה צעד אחד קדימה בהשוואה לאמה שעבדה בקטיף או במשק בית , או ליד מכונה במפעל הטקסטיל . אולם יש גם
|
|