יחסי מדינה־חברה בישראל

עמוד:336

החדשה . את פיזור העוצמה בתוכה , ואת דיוקנה התרבותי , כמעט בדמותה ובצלמה של החברה היישובית . ( Kimmerling , 1983 b ) דוגמה לאופן שבו פעלה מערכת סימביוטית זו היא השילוב תוך כדי החצנה או דחיקה ( Exclusion ) של המיעוט הערבי שנותר בגבולות המדינה . להלכה , קיבלו הערבים הישראלים זכויות אזרחיות ופוליטיות לכל דבר , בראש וראשונה את זכות הבחירה לבית המחוקקים , ובכך חוזקה הלגיטימיות הדמוקרטית של המדינה , לפחות בעיני קבוצת הרוב בה . למעשה , קיומו של הממשל הצבאי הבטיח פיקוח ושליטה על הערבים הן מבחינה פוליטית והן מבחינה כלכלית . מכניזם זה אומנם נוצל כדי לווסת את כניסת האוכלוסיה הערבית לשוק העבודה הישראלי שסבל מאבטלה . כאן נעשה שילוב בין המערכות המדיניתיות והמפלגתיות , ( Lustick , 1980 ) מצד אחד , לבין המנגנונים ההסתדרותיים מצד שני , ( Shalev , 1989 ) כדי לפצל את שוק העבודה על בסיס אתנו לאומי . המפלגה פעלה כמעניקה תגמולים לציות פוליטי ונכונות להתגייסות לתוכה באמצעות המנגנונים המסורתיים של החברה הערבית השבורה כתוצאה מן ה "אל נקבה" ( האסון ) שפקד אותה ב , ( Kimmerling and Migdal , 1993 ) 1948 המדינה דאגה לריתוק הערבים גיאוגרפית , חברתית ופוליטית באמצעות מנגנוני הממשל הצבאי , וההסתדרות פעלה להעדפת הפועל היהודי ושכרו בשוק העבודה . אך השלכת כינונה של המדינה לא היתה חד כיוונית . היווצרותו של מנגנון מדינתי וקליטת הגירה בהיקף שהכפיל את אוכלוסיית המדינה בתוך כשלוש שנים , יצרו דינמיקה אשר שינתה כמעט כליל את המבנה הריבודי של החברה הישראלית , ובסופו של דבר הוסיפה עוצמה למרינה . מצד אחד המנגנונים הביורוקרטיים גדלו בתאוצה , ומצד שני גדלה אף התלות של היקפים הולכים וגדלים של אזרחים במדינה . נוצרה ביורוקרטיה ממלכתית וציבורית בהיקף גדול מאוד , שספגה לתוכה את חל ק הארי של האוכלוסיה הוותיקה . אוכלוסיה זו גדשה את שורות הפקידים והמנהלים , המורים ובעלי המקצועות החופשיים , אנשי הצבא והממשל הצבאי , אנשי הספרות , האמנויות והאקדמיה , ועיסוקים אחרים המבטיחים הכנסה וסטטוס . חלק אחר מן האוכלוסיה הוותיקה לקח חלק בניהול יוזמות כלכליות אשר מומנו על ידי המדינה . כך נוצר מעמד בינוני חדש , יציר המדינה וכל כולו תלוי בחסדיה ( רוזנפלד וכרמי , . ( 1979 מעמד זה היווה משקל נגד למוקדי העוצמה הכלכליים והפוליטיים של תנועת העבודה מצד אחד , ושל הבורגנות היישובית , הליברלית , מצד שני . בניגוד למעמד הבינוני הישן , היה המעמד הבינוני החדש תלוי במדינה , שכן לא עמדו לרשותו מקורות כלכליים עצמיים . משאביו היו מבוססים על גישה ישירה או עקיפה אל מימון ציבורי או אל זיכיונות שונים . המהגרים החדשים נקלטו , או היו אמורים להיקלט , בשכבות עובדי הכפיים בכפר ובעיר , בחקלאות , בתעשייה ובשירותים . גם קבוצה זו , בדומה לערבים , בודדה במידה רבה מן האוכלוסיה היהודית הוותיקה , בין השאר באמצעות מדיניות "פיזור האוכלוסין , " וכך נוצרה מעין סגרגציה סוציו גיאוגרפית , אשר בהכרח גרמה גם להענקת שירותים חברתיים בידוליים ( סבירסקי וברנשטיין , . ( 1980 שיכבת המהגרים החדשה היתה כה נעדרת עוצמה יחסית ליתר ה"שחקנים" בחברה , שאף לא היה ביכולתה לתרגם את קשיי הקלטותה והסתגלותה למונחים סמליים של הרואיזם ואסקטיות —כפי שהשכילו לעשות גלי הגירה קודמים—כדי להמירם בבוא הזמן לסטטוס ועמדות חברתיות או פוליטיות . כך לא נוצר ( אלא , במקצת , לאחרונה ) מיתוס של "עלייה שישית" או "שביעית . " יחד עם זאת , במשך הזמן גם קטיגוריה חברתית זו של "לא ותיקים" נעשתה מעין בת חסות

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר