הכלכלה המדינית של הלאומיות המיליטריסטית בישראל

עמוד:318

ועוד יותר אחרי הרביעית , 1974 — קשורים מאוד בשיעורים האבסורדיים לא פחות של המענקים וההלוואות של סיוע החוץ הצבאי והאחר . עד כה הופיעו שני המרכיבים האלה " הבטחוך וה"סיוע" תמיד יחד . מה שקרוי שלטון מיליטריסטי . תפיסת השלטון בכוח על ידי קבוצה צבאית , פיזור הפרלמנט , איסור מפלגות , ביטול הזכויות הדמוקרטיות האזרחיות וכיו"ב , לא התקיים כאן ברמה הלאומית . נישול , קיפוח , ממשל צבאי ואחר כך כיבוש ומשטר צבאי הונהגו על ידי המדינה כלפי העם השני כמיעוט וכעם נכבש . תנאי הקיום של המיעוט נקבעו במידה רבה ב 1949-1948 וב 1953 ( ייתכן ששנים רבות איזן הממשל הצבאי ואין ספור אמצעי הפיקוח שנכללו בו את אי ביטול קיומה של המפלגה הקומוניסטית . ( מדיניות הבטחון והמלחמות היוו את האמצעי העיקרי לשמירת האקסקלוסיביות וזכויות היתר הלאומיות , אם כי גם ביחס לערבים התקיימה , ולו גם במידה מוגבלת , הדינמיקה היסודית של מיליטריזם בתנאים טובים . הערבים הפלסטינים — אזרחי מדינת ישראל—מצאו עצמם בעיקר בחלק התחתון של ציבור המועסקים כשכירים בתנאים של עבודה קשה , שכר נמוך , וניידות תעסוקתית . רובם נשארו למטה אך גם מצבם התעסוקתי , הבריאותי וההשכלתי השתפר עם השגשוג המוגבל שאחרי המלחמה השנייה ( 1956 ) והשגשוג הגדול שאחרי המלחמה השלישית . ( 1967 ) השירותים הממשלתיים בכפרים ובעיירות הערביות הורחבו ( אם כי גם בשנות השמונים נותרו כארבעים יישובים ללא מים וחשמל (! והתעסוקה המלאה התמשכה ברציפות עד ראשית שגות השמונים ( להרחבה ר' מאמרנו מ . ( 1992 המיליטריזם שטופח כמדיניות הלאומית תחת שלטונה של מפלגת פועלי ארץ ישראל נהנה מקונסנזוס דמוקרטי לעילא , מתמיכה בין מפלגתית ברמה הלאומית , מתמיכה מעצמתית בינלאומית , והחשוב מכל מתמיכה אמריקנית . אופוזיציה כמעט שלא היתה , וגם זה מסימני הרכז הכוח וההצלחה הגדולה . השמאל הסוציאליסטי , שהיה הכוח הגדול יחסית שהתנגד פוליטית ואידיאולוגית לממלכתיות , להשתלבות במערב , למדיניות לאומית צבאית , לנישול ולשלטון צבאי על מיעוט לאומי , נחלש מאוד . מ 1955 לא היתה יותר אופוזיציה ציונית סוציאליסטית למיליטריזם . מבחינה מרכזית זאת , כמו מבחינת הבטחת סיוע החוץ וההתעצמות הצבאית , וכן מבחינת השינוי במעמדה והרכבה של קבוצת העל בהירארכיה השלטונית , הפכו המלחמות לאפשרות זמינה בכלכלה המדינית הישראלית . השינויים בחלוקת הכוח הפוליטי מעמדי בלטו בתפנית של מפא"י ימינה , שנישאה על ידי קבוצות לחץ אקטיביסטיות , שהתחזקו בצמרת השלטון שלה ( רפ"י , ( ואחר כך על ידי התארגנות שפנתה ימינה דרך המרכז ( ד"ש ) ושוב ימינה ( חלק מהתחיה , מולדת וצומת . ( ההתפתחויות המפלגתיות פוליטיות הן היבט אחד של מיליטריזם בתנאים טובים . במסגרתו נמשכה העלייה של הבורגנות הממלכתית כשכבה רחבה ומורכבת מקבוצות ביורוקרטיות , קבוצות פרופסיונאליות והמעמד הבינוני של אנשי עסקים ועצמאיים . המעמד הבינוני אף שהתעשר והתרבה בעזרתן הנדיבה של ממשלות מפלגת העבודה הגיב כאן , כמו במקומות אחרים בעולם , בהעברת תמיכתו הפוליטית ימינה , לימין העבודה , ואחר כך למרכז ימין או לימין ימין מחוץ לה . מההכנסות השונות והרבות של המיליטריזם חזרו ונהנו באופנים שונים ובמידות שונות מאוד , בעיקר השייכים לצד הלאומי האחד —היינו היהודים . בעיקר הורגש פיזור עממי רחב של אפשרויות בשיפור העצום בשיכון , בשירותי רווחה , ובתעסוקה המלאה

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר