|
|
עמוד:289
- למעשה יצר המצב המדינתי את צידוק עצמו בנכסים ובזכויות , בנצחונות ובכבוד . המפלגה השלטת עמלה לייחס את מירב ההישגים לעצמה " ) מפא"י זרעה מפא"י תקצור ( " ולמנהיגה ( אפילו הכינוי "הזקן" לבן גוריון היה אחורפציה של תוארו של יצחק שדה . ( מבחינת חלוקת הכוח האלקטוראלי היתה מפא"י המפלגה הגדולה , ( 38 % -33 % ) ומנהעותה שאפה להשתמש בשלטון כדי להתקדם למעמד של מפלגת רוב . השלטון המדינתי נקשר במושגים מפוארים כגון "בניין עם , " שהוצג על ידי המפלגה השלטת כמבצע ממלכתי פוזיטיביסטי כשהממשלה היא הקבלן של האינטרס הכללי , מעל לחשבון מעמדי כלשהו . ( אם להמשיך באותה דוגמה , "בניין עם , " למשל , דוחה , אם לא מבטל את הדרך הסוציאליסטית , או כמטבע הפוליטי הקודם של בן גוריון "קיבוץ גלויות קודם לסוציאליזם . " בסוציאליזם היתה עליונות למגשימים , בשלב המדינתי נדרשים מבצעים או "חלוץ ממלכתי" ( בן גוריון , . ( 1 XV 1 : 1962 ; XX-XXI : 1951 מצב ההתהוות של עם ומדינה — עלייה המונית , פיצול עדתי , התפשטות טריטוריאלית וכיו"ב — אומנם הצביעו על דמיון בין ישראל למדינות מתהוות אחרות ( ספרן , : 1978 . ( 127 אבל בניגוד למדינות חדשות רבות מדינת ישראל לא עלתה כחברה תת מפותחת , ולא נשלטה על ידי קבוצות לאומניות צבאיות או סמי קולוניאליות זרות ומקומיות . הפיגום למדינה ולנצחון במלחמה היה המשק המעמדי הקואזי סוציאליסטי , שדנו בו בפרק הראשון . מפלגת העבודה השלטת צמחה בתוך ומתוך הפוטנציה הזו . מצבה שפר מזה של מפלגות סוציאל דמוקרטיות אחרות כי למרות שהיא לא היתה מפלגת רוב , שלטונה לא עמד בלחץ של תחרות צמודה עם הימין בקלפי , או של איומים בחבלות כלכליות מצד הבורגנות . אולם , המפלגה השלטת במדינה לא הכריעה על בסיס מקור הכוח הפוליטי שלה —וכמתבקש ממנו וממחוייבותה האידיאולוגית שלה עצמה —לכיוון של אלטרנטיבה סוציאליסטית , אלא נגדו , לכיוון של משק סקטוריאלי תחת פיקוח ממלכתי . הממלכתיות היתה התחליף לסוציאליזם . עמדות המפתח הפוליטיות של המשק ההסתדרותי היו בידי נציגי המפלגה השלטת , מה שהקל מאוד על הסבתן הפוליטית ממשק קואזי סוציאליסטי המכוון כלפי משטר סוציאליסטי , לתת מערכת או "סקטור" בכלכלה ממלכתית "פתוחה" ( ברקאי , < 1964 . ( 74-75 המאבק החריף בין הימין והשמאל בהסתדרות לא הביא לפירוק ולחלוקת " חברת העובדים" או המשק השירותי . בהסתדרות , שלא כמו בקיבוץ המאוחד , המוסדות האקסקוטיביים אויישו בשיטה תבנית והנהלתם היתה כמעט מונופול של מפלגת הרוב . לרוב לא היה , על כן , עניין בפילוג , והמיעוט היה יוצא בכל מקרה "נקי" מנכסים . העובדה ששלטונה של מפא"י בהסתדרות היה בלעדי אף יותר מאשר במדינה מסבירה כיצד היתה הההסתדרות , למרות הפלוראליזם המפלגתי , למבצר של קונפורמיות ממלכתית . ביטוי מובהק למעמדה של ההסתדרות כ"חותמת גומי" למדיניות הממשלה אפשר למצוא בנהלים הלאומניים לעילא שאימצה , הן כלפי ה"בעיה הערבית" כבעיה צבאית בטחונית בלבד , והן כלפי הפועלים הערבים בשוק העבודה הישראלי . מראשית שנות החמישים הוסיפה ההסתדרות קושי על חומרת הממשל הצבאי , הנהיגה קו של קיפוח והתעלמות מכוונת ממצבו של הפועל הערבי , והקפידה על הפרדה לאומית במסגרותיה הביורוקרטיות . פועלים ערבים אזרחי ישראל התקבלו לחברות בה רק עשר שנים אחר קום המדינה ( ב ( 1959 והפלאחים לא התקבלו כלל לחברות בארגונים ובאגודות החקלאיות הרבות הקשורות למשק ההסתדרותי . ( Jiryis , 1976 : 220-22 ) רובן קיימות גם כיום לשירות היהודים בלבד . האופוזיציה השמאלית בהסתדרות , שהמפלגה הגדולה
|
|