|
|
עמוד:239
נושא ה"אלימות במשפחה" נלמד היום באוניברסיטאות במסגרת החוגים הרגילים ובהשתלמויות מיוחדות המיועדות לעובדות סוציאליות . כיום נערכים גם מחקרים על נושאים כגון התכונות האישיות והקוגניטיביות של גברים מכים , על סלעי המחלוקת בין בני הזוג , על הצרכים של נשים מוכות ועל התרומה של המקלטים לחיי הנשים השוהות בהם . בארץ , כמו בחו"ל , רוב המחקרים החדשים מתמקדים בבעלים המכים . המחקרים הושפעו בדרך כלל מן הניתוחים הפמיניסטיים של השליטה על נשים בידי הגברים או של מעמדן הנחות של הנשים בחברה ובמשפחה . החוקרים אינם מחפשים עוד את " האשמה" בנשים , והם דואגים לפחות לשלם מס שפתיים לאי השוויון בין המינים . הבעיה היא שמרבית המחקרים מבוססים עדיין על ההנחה שהכאת נשים היא בעיה אישית של גברים מסויימים , העומדת כאילו במנותק מן המשמעות החברתית של "גבריות" או "נשיות . " נוסף על כן , הם נוטים למידה זו או אחרת של טאוטולוגיה נ הגדרת משתני המחקר נעשית כך שעצם חוסר השליטה או העמדה לגבי הכאת האשה מהווה משתנה , ועל כן אין זה פלא שהמחקרים מוצאים כי ההבדל בין גברים מכים ואלה שאינם מכים הוא ... שהראשונים מאבדים שליטה ומכים את נשותיהם ( זיו , ; 1989 איזיקוביץ ואחרים ; 199 1 אדלסון ואחרים , . ( 1991 בין המחקרים החדשים יש עדיין גם כאלה הגורסים שהכאת נשים היא תוצר של תיסכולים של הבעלים המכים ( טייכמן וטייכמן , . ( 1989 החוקרים מסבירים : "כתוצאה מנורמות חברתיות 'סקסיסטיות , ' אמונות ועמדות , חקיקה ונוהגים , המעדיפים את הגבר , עלולה האשה למצוא את עצמה נחשפת לאלימות , בשעה שמאזן המשאבים בינה לבין בן זוגה נוטה באופן בולט לטובתה . בעיקר אמורים הדברים כשמדובר במשאבים מרכזיים בחברה הנדונה" ( שם : . ( 105-106 במלים אחרות , החוקרים " לוקחים בחשבון" את רצון הגבר לשלוט ואת הלגיטימציה שהוא מקבל לכך מהחברה . הם דוגלים בטיפול עבור שני בני הזוג , אך המסקנות הנובעות מגישתם הן דרקוניות : הדרך ה"יעילה" ביותר למנוע אלימות היא למנוע מנשים השכלה , עבודה והכנסה — דווקא אותם גורמים אשר מעלים את כוחן . יש כאן , במובן מסויים , חזרה לעצתה הקלאסית של האם היהודיה : להינשא לגבר שהוא בעל השכלה , סטטוס ואמצעים כלכליים רבים יותר משלך . יש בין המחקרים החדשים כאלה המחפשים את הגורמים להכאת נשים באישיותו , עמדותיו , המבנה הקוגניטיבי , והמשאבים החברתיים של הגבר ( יעקובי , ; 1989 זיו , ; 1989 אדלמן ואחרים , ; 1991 איזיקוביץ ואחרים , . ( 199 1 מחקרים אלה מבוססים על הנחה חדשה , יחסית , והיא שיש למקד את הטיפול בגבר המכה , בלי להעביר את האחריות לשיקומו אל האשה המוכה . זה בהחלט חידוש — והתקדמות . סוג אחר של מחקרים שנעשו בארץ ובחו"ל מבוסס על ראיונות עם נשים מוכות ( פלד , ; 1989 בוגנסקי . ( 1989 , בנות חוה , בנות לילית ( סבירסקי , ( 1984 בוחן את החוויות של נשים מוכות ומנתח את המשמעות של יחסי מין , אמהות , גברים , עבודה בשכר וסוגיות אחרות עבור נשים בחברה שבה הגברים שולטים . שלום בית ( אפשטיין ומרדר , ( 1986 עוקב אחרי כ 100 נשים אחרי שהותן במקלטים לנשים מוכות , ומוצא , בין השאר , כי השהות במקלט תרמה להפתחת האלימות ; כך מצאו גם פינטון וסלעי . ( 1985 ) נשים מוכות : צרכים ודימוי עצמי ( שטיינר , ( 1990 מוצא אצל נשים מוכות דימוי עצמי נמוך וצורך בביטחון פיזי ובתמיכה נפשית ( גם כאן תזהה הקורא / ת טאוטולוגיה . ( מחקרה של אבני מצביע על הדמיון שבין החיים של נשים מוכות בבתיהן לבין החיים ב"מוסדות
|
|