|
|
עמוד:167
היתה קצרה . הצריכה הפרטית והציבורית הוסיפו לגדול אחרי 1980 והיו לכך השלכות חמורות על יציבות המחירים ועל הגרעון המסחרי . למרות זאת , לא הגיעו תקציב המדינה ומאזן התשלומים לנקודת התמוטטות עד שנת . 1983 הגיאות בצריכה ובשוק ההון ( בעידוד ממשלתי ) הגדילה בעקיפין את הכנסות המדינה . חובות חיצוניים מומנו באמצעות הלוואות , סיוע אמריקני והכנסות מעליית הייצוא הבטחתי . בחזית השכר של שנות השבעים ותחילת שנות השמונים הצליחה ההסתדרות לרסן זמנית את העלייה בעלות העבודה ( יותר בתעשייה מאשר במגזר הציבורי . ( לכאורה , מפתיע הדבר , שההסתדרות וממשלות הליכוד ה"ימניות" קיימו שיתוף פעולה קורפוראטיסטי . ניתן להבין זאת לאור העובדה שבלעדי תפקידה הדומינאנטי במיקוח על השכר , היתה ההסתדרות מאבדת את מהות קיומה . הימנעות מהסכמה למדיניות ריסון היתה מסכנת את ההסתדרות , מפני שהממשלה היתה מוצאת דרך לעקוף אותה ולהתדיין ישירות עם בסיסי כוח עצמאיים בתעשייה ובשירותים . בסופו של דבר , נאלצה ההסתדרות לשתף פעולה עם הממשלה כנגד המגזרים הפחות נאמנים לה מבין חבריה , מפני שרובם היו מועסקים בשירות המדינה . יהיה העתיד אשר יהיה , ניסיון העשור האחרון הינו שיעור מאלף ביכולתן של ממשלות בישראל לנצל משאבים שונים ולנקוט בחלופות אסטרטגיות מגוונות , כדי למנוע שיבה למחזור עסקים פוליטי חדש , אפילו בתנאים שבהם ריסון קורפוראטיסטי של העוברים אינו חזק דיו להתמודד עם סיכונים של ערעור המשק . סיכום מדינות מספר —שבדיה , נורבגיה ואוסטריה — שבהן לתנועת העבודה יש די כוח אירגוני ופוליטי כדי לשלוט הן על התנהגות העובדים והן על ניהול המדינה , הגיעו V trade off כין ריסון הפועלים לכין מדיניות ציבורית רצויה להם ( כולל תעסוקה מלאה . ( אך אין להסיק מכאן , שניתן ליצור מערכת משתנים על פי תכונות התנועות הללו ויחסיהן למדינה , ולגבש על פיהם נוסחה , שתאפשר חיזוי לגבי מדינות אחרות ( בנוסח " ככל שהאיגודים יותר קורפוראטיסטיים ויותר קשורים לממשלה סוציאל דמוקרטית , כך יקטנו האבטלה והאינפלציה . ( " מחקר זה על ישראל מדגיש את העובדה שגם התנאים וההשלכות של תעסוקה מלאה ( או אבטלה ) הם ייחודיים מבחינה היסטורית ולאומית . במסגרת הישראלית של שנות החמישים , המעבר לתעסוקה מלאה נעשה חיוני משיקולים של בניית מדינה ופוליטיקה פנימית , ונעשה אפשרי בזכות צירוף ייחודי של גורמים חיצוניים אשר עודדו צמיחה כלכלית . מהניתוח שלנו עולה לקח נוסף , שהוא בעל משמעות רחבה מקודמו , דהיינו , שקיימים מנגנונים רבים ומגוונים ל"ויסות" העובדים . הראינו שהמדינה השתמשה במגוון כלי מדיניות , שמנעו את הצורך בנקיטת צעדים דיפלציוניים כתרופה להשלכות התעסוקה המלאה על יחסי העבודה . כלים אלו כללו התערבות ממשלתית במבנה הריבודי , חלוקת משאבים , פילוח שוק העבודה וקיום יחסים קורפוראטיסטיים עם ההסתדרות . יתר על כן ברגע שהיחסים הקורפוראטיסטיים נעשו כרוכים בכפיפות ההסתדרות למפלגה השלטת ולמחויבות ההסתדרות לבניין האומה ( ולא רק לייצוג הפועלים , ( אזי קיבל הקשר שבין האיגודים למדינה משמעויות שמעבר לגבולות המיקוח הקונוונציונלי על "אמנה חברתית . " הלקח השלישי של מאמר זה הינו חשיפת השבריריות הפוטנציאלית של כל מנגנוני הוויסות . הניסיון הישראלי של תחילת שנות השישים מראה שקורפוראטיזם ובלמים
|
|