|
|
עמוד:156
דפוסי הסיבסוד הממלכתי . יכולתה של מדינת ישראל בסוף שנות החמישים להתמודד עם אי היציבות , הנגרמת כתוצאה משוק עבודה של תעסוקה מלאה , נובעת במידה רבה מתפקידה הדומינאנטי ביצירתן למעשה של מערכות הריבוד והחלוקה בחברה . הממשלה יזמה השקעות ויצרה מקומות עבודה , קבעה מינויים כלכליים ופוליטיים ובמידה רבה קבעה את רמת החיים של הפרט . עליונות זו של המדינה נבעה מגישתה הבלתי אמצעית למענקי חוץ ולהלוואות מצד אחד , ומחולשתם של המשקיעים הפרטיים ושל חלק הארי של האזרחים ( עולים חדשים , ( מצד שני . מלכתחילה נוצרו הטיות חזקות בשיטות שהמדינה נקטה בהן לניהול פעילויות אלו . המקורבים לאליטה של תנועת העבודה מבחינת מוצא , ותק והשקפה פוליטית נהנו מהטבות בולטות . טבעי הדבר אולי , כשמדובר במעמד הפועלים הוותיק שנטל חלק בבניית המדינה שבדרך . אך נוסף לכך נוצר שסע גם בעלייה ההמונית שלאחר קום המדינה , בשל ההבחנה שנוצרה בין העולים ממוצא מזרחי ( שבאו ממדינות המזרח התיכון וצפוךאפריקה ) לבין עולים ממוצא מערבי ( ברובם אירופיים . ( הבחנה זו נבעה מעצם היותם של מרבית העולים המערביים בעלי אמצעים ו / או קשרים ( תרבותיים , משפחתיים , אירגוניים ) עם אוכלוסיית הוותיקים , ועל כן לא הוגדרו כזרים ו"פרימיטיביים . " לבני מעמד העובדים הוותיק ולעולים המערביים המועדפים הוצעו כמה דרכי גישה כדי להתקבל ל"מעמד הבינוני תוצר המדינה" ( Rosenfeld & Carmi , 1976 ) כגון : ניידות לתפקידים הדורשים השכלה או לתפקידי פיקוח במגזרים היצרניים , פתיחת דלתות למשרות ניהול ולפקידות גבוהה בביורוקרטיה הציבורית המתהווה , והרחבת המעמד הזעיר בורגני והבורגני כפועל יוצא של הגידול בביקוש הפרטי והממלכתי . ציבור המעסיקים , אשר מבחינה תיאורטית עמד להפסיד מהיווצרות מצב של תעסוקה מלאה , פוצה ביד נדיבה באמצעות שווקים מוגנים , גישה לתנאי אשראי מועדפים , ציוד מוזל וצורות שונות של סיבסוד ממלכתי . גם הסובסידיות לצריכה הפרטית של הפועלים היהודים פעלו לפיצוי המעסיקים . לעולים החדשים סופקו צרכי הקיום הבסיסיים , לעתים תמורת נאמנות פוליטית . מתן סיוע זה איפשר לנתב את רוב העולים החדשים למיקום שולי במערכת הגיאוגרפית , הכלכלית והפוליטית , ולהגן בכך על האינטרסים החיוניים של המדינה ושל הוותיקים . מאידך גיסא , יזמים , מנהלים ובעלי משרות בכירות השתחררו מן הצורך להמיר את רווחיהם / הכנסותיהם בחסכונות —דבר הנחוץ בדרך כלל להיווי הון . ( Pack , 1971 ) כך הצליחה המדינה בבת אחת ליצור פערי ריבוד ולהקל על הקונפליקטים החלוקתיים . בה בשעה , בשל אותן סיבות , הפכה בעיית התעסוקה המלאה לבעייתה של המדינה . ככל שמעמד הפועלים היה מוגן יותר מפני כוחות השוק ומפני עוצמת המעסיקים , כך גדלה עלות סיבסודו של המגזר העיסקי , וכך גדלה התלות בסיוע חוץ למימון "נדיב" זה . וככל שהפועלים הורשו להשתחרר מתכתיבי שוק העבודה , כך גבר הקושי לשמור הן על תלותם החומרית במפלגת השלטון והן על תפקידיהם הגיאוגרפיים והכלכליים , כפי שהוגדרו באסטרטגיה של בניית המדינה . אף על פי כן , השפעות אלו מותנו לזמן מה באמצעות מנגנונים מוסדיים שהצליחו ( א ) להגביל "קבוצת שוליים" לעיסוקים בשוק העבודה המשני cue לאפשר מידה רבה של ריסון במאבקי הפועלים באמצעים פוליטיים . פילוח שוק העבודה nmn . ( Labor Market Segmantation ) היסוד של תורת הפילוח היא , כי קיימים אשכולות של מקומות עבודה מובחנים מבחינה איכותית והמוגדרים לפי
|
|