|
|
עמוד:93
מיניות . מעט מאוד ידוע על היחס למיניות האדם , לקשר הארוטי בין בני אדם ובעיקר לקשר המיני האינטימי בין גבר לאשה בחברה היישובית . העדויות המעטות הנמצאות מצביעות על מגמות סותרות ועל יחס אמביוולנטי לנושא . בחוגים צרים שררה אידיאולוגיה של "אהבה חופשית , " אך גם בחוגים רחבים יותר היתה התלבטות ביחס לנורמות המקובלות ביחסי בני זוג ולבלעדיות הקשר ביניהם . היו נשים שהביעו ברשימותיהן האישיות שאיפה שלא להסתפק בקשר האחד עם בן הזוג הנבחר והקבוע . עדיף היה להן לפתח מגוון של קשרים אישיים , אשר יאפשרו לכל אשה לפתח את מכלול התחומים הקרובים לרוחה עם חברים לדיעה , גברים כנשים , מבלי שהדבר יהווה איום כלשהו על המרכזיות והייחוד של הקשר עם שותפה למשפחה ( כדוגמה , כצנלסון שזר , : 1930 . ( 227-229 נראה מרשימותיהן כי בצד חיפוש אחר דרכים אישיות למימוש עצמי של האשה ובצד נורמות משפחתיות שוויוניות ומעשירות יותר , נשארה בעבורן המשפחה — הזוג הקבוע —מוקד הקשר המיני ארוטי אינטימי . הולדת ילדים . רובם המכריע של הילדים נולדו במסגרת של משפחה , כלומר של שני בני זוג בעלי קשר קבוע ומחייב . אידיאולוגיה של אהבה חופשית רווחה , כאמור , בחוגים מצומצמים למדי . היחס ללידה מחוץ למסגרת משפחתית היה אמביוולנטי . האפשרות של לידה מחוץ לנישואין , או של קשר קבוע כלשהו , היתה מוכרת וקיימת . הרופאה , ד"ר מ . אהרונובה , שכתבה על נשים אשר פנו אליה בסוגיה זו , עודדה אותן להמשיך בהריונן אם העריכה שרצונן בכך . מאידך גיסא הועלו גם הסתייגויות שונות , בראשן החשש מהקושי הכלכלי , מהצורך לעבוד , לפרנס שתי נפשות ולטפל בילד בו זמנית . היו גם שהביעו חשש באשר לטובת הילד הזקוק לאב . אחרות כנראה נרתעו מדעת קהל עויינת כפי שנראה מדברי מכתב לדבר הפועלת "— מספרים על מקרים של איבוד לדעת מרוב יאוש ומפחד להראות בין אנשים עם תינוק" ( כרך , 1 גליון , 11 עמ' ; 24 פקלמן , . ( 1938 סוציאליזציה . עיקר הסוציאליזציה , בייחוד בגילים הצעירים , נעשה במסגרת המשפחה , ואין אנו נתקלים בנסיון שיטתי כלשהו להוציא תפקידים אלה אל מחוצה לה . מתווספים אל המשפחה גורמי סוציאליזציה אחרים כגון בית הספר ותנועת הנוער , אולם אלה לא היו אמורים לבוא במקום המשפחה , ובמיוחד לא במקום האם . שירותי העזר אשר עמדו לרשות המשפחה לטיפול בתינוקות ובילדים קטנים היו מועטים ביותר , והאחריות לגבי גילים אלה היתה באופן בלעדי כמעט של האם . צריכה . בנוסף למין ואהבה , לידה וחינוך חייב האדם למצוא מדור , כסות ומזון . צרכים אלה אף הם סופקו ברובם המכריע במסגרת משקי בית משפחתיים . אמנם היו נסיונות בשנות העשרים להקים קומונות וקיבוצים עירוניים , אך ידוע לנו עליהם מעט מאוד ונראה שמשך חייהם לא היה רב . שכונות העובדים שהוקמו בשנות השלושים היו מבוססות על משקי בית משפחתיים שכל אחד מהם סיפק , בנפרד , את צרכים היום יום של בני הבית . הצריכה המשפחתית הפרטית שימשה לא רק את בני הבית אלא גם סיפקה — בתשלום — את הצרכים של אנשים אשר חיו לצד מסגרת משפחתית . אף כי היו מסעדות רבות , ביניהן מטבחי פועלים , היו אנשים אשר אכלו באופן קבוע אצל משפחה כלשהי או שגרו אצל משפחה כדיירי משנה . כלומר , גם אנשים אשר לא הקימו משק בית משלהם נעזרו ביחידה המשפחתית הפרטית לסיפוק צרכי היום יום .
|
|