|
|
עמוד:74
על פי הגיון זה , שוני הוא סימן להפרדה . אם אני מוצא בחברה אחת מידה גבוהה של ידיעת קרוא וכתוב , ובשנייה מידה פחותה , אראה בכך הוכחה לכך כי כל אחת מהן שייכת לסוג שונה של חברות—הראשונה למודרניות , השנייה ללא מודרניות . שוני זה יוריד מן הפרק אפשרות של קשר בין שתי התופעות . ההגיון ההשוואתי המחפש הכללות לא יוביל אותי לשאול שמא הרמה הגבוהה של ידיעת קרוא וכתוב בחברה האחת מוסברת , לפחות חלקית , על ידי הרמה הנמוכה בחברה השנייה — ולהיפך . ההגיון של גישת התלות , לעומת זאת , יוביל אותי לחפש קשר בין מיקומה של כל אחת משתי החברות במערכת הקפיטליסטית העולמית , לבין רמת הפיתוח של מוסדות החינוך . דוגמה ברורה ומוכרת יותר היא רמות שכר : בעומדו מול רמות שכר שונות בשתי חברות , יסתפק איש המודרניזציה בסיווגן של השתיים לקטיגוריות שונות . גישת התלות , לעומת ואת , תשאל באיזו מידה מיקומה של כל אחת מן השתיים בשוק העולמי קובע את רמות השכר השונות —ונקבע על ידן . קיצורו של דבר , ההגיון של התפיסה בה נוקטים המחברים שלפנינו אומר שבעומדנו מול שתי חברות , הניתוח הסוציולוגי יתמקד באיבחון קווי יסוד מבניים , ובהשוואה ביניהן . מידת הדמיון בין החברות תקבע את סיווגן , באותה קטיגוריה או בקטיגוריות שונות . השוני בין חברות בא לחוק את ההפרדה המונחת לגביהן — בעור שדמיון איננו מבטל אותה . יחידת הניתוח הבסיסית נשארת ה"חברה . " ההגיון של גישת התלות דורש חיפוש קשרים בין תופעות בחברות שונות , מתוך הנחה שהקפיטליזם מאופיין בכך שהוא חובק חברות רבות , ושהתהליכים המרכזיים בו כרוכים בפעולות שונות ורבות המתבצעות בחברות שונות ורבות . הקפיטליזם איננו אבי כל השוני או כל הדמיון בין חברות , כמובן . אך היות פעולתו חובקת עולם קוראת לנו לבדוק את הקשרים בין מגמות בארצות שונות בכל הנוגע למרכיבים הבסיסיים שלוייצור תעשייתי , טכנולוגיה ומדע , מוסדות מדינתיים , גיבוש מעמדי , רמות שכר , רמות חינוך פורמלי , וכיו"ב . ההגיון של גישת התלות מעמיד בספק את האפשרות לבצע בחינה של התפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל מתוך התרכזות ביישוב זה כשלעצמו , כאשר גורמים הקשורים בו ישירות , כגון המנדט הבריטי , העם היהודי , והערבים הארץ ישראליים מוכנסים לתמונה רק כגורם "חיצוני . " על מנת שלא תהיה טעות בכוונתנו , נבהיר כאן שאין המדובר בדיון בתולדות התנועה הציונית כתנועה מדינית אשר הביאה להקמתה של מדינה יהודית עצמאית בישראל . לכל מובן שדיון כזה איננו אפשרי בלא להביא בחשבון את האינטרסים של הבריטים , המאבקים עם התנועה הלאומית הערבית , תמיכת העם היהודי בתפוצות , וכיו"ב . הכוונה היא לדיון בהתגבשות המבנה החברתי של היישוב היהודי בארץ ישראל . ליתר דיוק — בטיב החברה שהתנועה הציונית הקימה בארץ ישראל . נראה לנו כי דיון כזה לא ניתן לערוך בלא להביא בחשבון את מיקומו של היישוב היהודי במערכת רחבה יותר , תוך שאנו רואים במערכת רחבה זו לא את המקור לכל התהליכים הפנימיים ביישוב , אלא את ה"מצב המתנה , " בלשונו של דוס סנטוס , שבתוכו פעלו אנשי היישוב . לצורך הבהרת הדברים , נעיר מספר הערות באשר לדרך טיפולם של המחברים שלנו בשלושה גורמים . העם היהודי , המנדט הבריטי , והאוכלוסיה הערבית בארץ ישראל . עיקר הערותי יתייחס לטיפול בשאלה הערבית .
|
|