|
|
עמוד:4
כל כך עד שביאליק ראה לנכון לבעוט בו ולהשמיט את הקרקע מתחת לרגליו : בשירו 'הקיץ גווע' שחזר את היגון המתוק שאפיין את השירים האלה ואחר כך הפתיע את הקוראים בראליזם הברוטלי של הסיומת הידועה : 'בדקתם נעליכם ? טלאתם אדרתכם /? צאו הכינו תפוחי אדמה . ' הקורא של אצ"ג אינו יכול שלא לתמוה על היזקקותו של המשורר לטופוס השבלוני הזה . הזה אורי צבי ? שאל אותו קורא את עצמו ; האלה 'דהרותיו בלהבה , ' זעקותיו הבוקעות מן הקרביים !? האם ייתכן שהמשורר האורבני , המודרניסטי , שלעג לעג מר לשירת הטבע המבויתת של תלמידי ביאליק , וקבע לא פעם שהוא , שלא כמו 'אחי הפייטנים , ' איננו מוכן לשיר על הים 'בדמדומי שחרו והוד ערבי ' ) אתערותא , ' א : , ( 91 ושלמראה הטבע הפסטורלי גואה בו הרצון למלא את הנוף בעשן בתי חרושת וברשתות חוטי חשמל , ואת הים להפוך ליבשת ( ברוח חזונו האחרון של פאוסט בחלקה השני של הטרגדיה מאת גתה , ( האם ייתכן שאותו משורר עצמו יתפנה פתאום לענייני אקלים וחילופי עונות , עננים ראשונים , פרחים נעגמים , גנים בכמישתם הזהובה , ודווקא באלה יקשור את פעולתו של הכוח האדיר המביא לכתיבת השירים ? מי שהכיר את יצירת המשורר מראשיתה יכול לתמוה אם לא חזר פתאום המשורר הבוגר לעידן הבראשית שלו , שבו שר שירת 'שטימונג' ( הלוך נפש ) רווי _ ת יגון ומאופקת . בעידן ההוא היה המשורר יכול אולי למצוא קשר בין 'שוא הרגש' לפרחים שמוטי כותרת ; אבל העידן ההוא הן חלף עבר , נמחק עם המהפך האקספרסיוניסטי שחל ביצירתו בשנת , 1920 שנה שנולד מחדש המשורר כפי שאנו מכירים אותו . האם נסוג כאן המשורר למציאות הנפשית שקדמה למהפך ? ואם כך אמנם קרה , מה יכול להסביר את הנסיגה הזאת ? שאלות כאלה היו חייבות להתעורר לא רק על רקע הרצף הכללי של שירת אצ"ג , אלא גם - ובעיקר - על רקע הסביבה השירית הקרובה שהשתלב בה ' זהו העצב זהו הנס זהו הנוגה . ' המסכת הזאת נוצרה , כאמור , ברצף של שירת החורבן הגדולה , שלה ייחד המשורר את כל כוחותיו מאז שב לחיים ספרותיים פומביים בקיץ . 1945 הקוראים הרבים שעקבו אחר שירתו נגרפו בגלים הגועשים של הקינות הגדולות על חורבן הבית , המשפחה והעם במזרח אירופה ' ) כי זה כבר בכי , ' 'אחותי דוכיפז , ' 'כתר קינה לכל בית ישראל' וכר ;( ניהלו אתו יחד , ובאמצעות רבי לוי יצחק מברדיטשב , את הוויכוח הנוקב של היהודי בן זמננו עם אלוהי האומה , שהמיר את הר סיני בהר הגוויות של אושוויץ ' ) בקץ הדרכים עומד רבי לוי יצחק מברדיטשוב ודורש תשובת רם , ( ' ומקצתם אף הלכו בעקבותיו לעבר האופק המשיחי הממלכתי הכוחני , שהסתמן בשירים כגון 'מעשה בירושלמי קדמון מימי ינאי המלך . ' שום דבר מזה לא היה יכול להכין את הקוראים לשיר
|
|