|
|
עמוד:ה
בפתח הספר כבר בראשית גילוין של הכתובות שבכתב היתדות באמצע המאה התשע עשרה עוררו התעודות ההיסטוריות שבהן התעניינות מיוחדת , ולא מעט בגלל זיקתן לפרשיות המתוארות במקרא . התיעוד ההיסטורי הרב סייע בשחזור תולדות המזרח הקדום , שעד לתקופה המודרנית לא היו עליו עדויות ישירות . אך עדיין נשמר מקום של כבוד , במחקר ובעיני הציבור , לתעודות הנוגעות לקשרי ישראל ומסופוטמיה . בספר זה רוכזו רוב הכתובות המסופוטמיות המתייחסות לתולדות עם ישראל וארץ ישראל שזמנן המאות ר- 'ט לפסה"נ , תקופה שבה הטילו אשור ובבל את חתתן על כל העמים במזרח הקדום . ממלכות יהודה וישראל באו במגע מדיני , מסחרי , ובעיקר מלחמתי עם האימפריות הגדולות של אשור ובבל . ליבה של האסופה משקף מגעים אלו מנקודת מבט מסופוטמית . דורות רבים של קוראים ותלמידים הכירו תעודות היסטוריות אלו בתרגומים לשפות מודרניות שהוכנו על פי מהדורות שבינתיים , עם התקדמות המחקר האשורולוגי , התיישנו . עתה התברכנו במהדורות חדשות של רוב הכתובות , והגיעה העת להביאן לפני הקורא העברי בתרגום חדש ועדכני . לכל כתובת הקדמה , ולאחריה תרגום והערות הבאות להקל על הבנת הנקרא . הקורא ישים לב לכך שתרגום הכתובות אינו תמיד רהוט . ניכרת בו פסיחה על שתי הסעיפים , הרצון שהדברים יהיו ברורים ושמקצת טעמם של המקורות האכדיים יישמר . וכך יצא הסגנון העברי הספרותי מקופח . הספר אינו מתיימר לפתור את כל הבעיות הפילולוגיות וההיסטוריות שהכתובות מעוררות . לא כל שכן שאינו מתכוון להציע לפני הקורא את כל הפתרונות שהוצעו במחקר . לשם כך נוספו רשימות ביבליוגרפיות של דיונים למעוניינים להעמיק יותר . עמיתי למערכת של ספריית האנציקלופדיה המקראית , פרופ' שמואל אחיטוב , פרופ' ישראל אפעל , ופרופ' חיים תדמור העירו הערות חשובות על כתב היד . מר אמיתי ברוכי אונא , דוקטורנט בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית ועוזר הוראה מסור היטיב עמי ועם הקוראים על ידי קריאה ביקורתית ומדוקדקת של הספר והכנת
|
|