|
|
עמוד:7
פתח דבר מקור המיתוסים שלפניכם באזור שבו שכנה ממלכת בבל הקדומה , במסופוטמיה - הארץ המשתרעת בין נהר הפרת לנהר החידקל ( עיראק של היום . ( מיתוסים אלה הגיעו לידינו חרוטים בכתב יתדות על גבי לוחות טיט , בלשון השומרית ובלשון האכךת . הם נחקקו על הלוחות בתקופה שבין סוף האלף השלישי ועד סוף האלף הראשון לפנה"ס , אך אין ספק כי רבים מהם משקפים מסורות מיתיות עתיקות הרבה יותר . כתב היתדות הוא הכתב הראשון הידוע בהיסטוריה האנושית , והשפות שעשו בו שימוש ( השומרית , האכדית ואחרות ) הן מהשפות המתועדות הקדומות ביותר המוכרות לנו . גם המיתוסים הכתובים בלשונות אלו הם הקדומים ביותר שהשאירו אחריהם בני האדם . שתי התרבויות , השומרית והאכדית , אשר מבחר מיצירותיהן מוגש בספר זה , חיו זו לצד זו , בחבל הארץ שלימים כונה בבל , באלף השלישי לפנה"ס . השתיים השפיעו רבות האחת על רעותה , ובין השאר בולט הזיהוי שעשו בין אליהן > אל השמים האכך , אנו , קיבל את כינויו מאל השמים השומרי אן ; אלת המלחמה והאהבה האכדית אשתר זוהתה עם אלת האהבה והמלחמה השומךית איננה , וכך הלאה . ( בראשית האלף השני לפנה"ס נטמעו השומרים באכךים , ושפתם , השומךית , החלה לגסוס כשפת דיבור . אך יצירותיהם הספרותיות , ובהן המיתוסים , המשיכו להתקיים , והועתקו על ידי סופרים אכךים במשך שנים ארוכות . גם האפלים כתבו והעתיקו מיתוסים משלהם - יצירות מקוריות עצמאיות , וגם כאלה שהושפעו מן המיתוסים השומךיים . היצירות השומךיות והאכךיות הועתקו במשך קרוב לאלפיים שנה , אך עם מות תרבות כתב היתדות בסוף האלף הראשון לפנה"ס ובמאות הראשונות לספירה , חדלו גם הן להיכתב ולהימסר . ובכל זאת , המיתוסים העתיקים לא חלפו מן העולם ועד היום אנו יכולים למצוא הדים להם מעל במות שונות . כך במקרא , אשר צמח
|
|