|
|
עמוד:4
שהעליתי מתוך ספרות זו ידיעות שנשתמרו בה דרך מקרה . גופי ההלכות שהיו לאומרם וללומדמ נ 1 רמה דתית מחייבת , הזדקרו לנגד עיני כעדויות על הווי ועל הלך רוח , אך גם על לבטים מרובים בחיי היחיד והציבור' במחשבה ובמעשה . תורה שלמדתי בנעורי עמדה לי , שמה שהיה לדורות המתוארים תורת חיים לא נהפך תחת ידי לאותיות מתות . לכמה ממסקנותי , שהצעתי כאן , הגעתי עוד בתחילת לימודי בחוץ לארץ , וגופי דברים מן הריסרטאציה שלי Die Entstehung der Judenassimilation ) ( in Deutschland und deren Ideologic , Frankfurt a / M 1935 יכולתי להבליע בשני הפרקים האחרונים של הספר . וכן כללתי בפרקים על 'המשפחה' ו'קשרי המשפחה' רוב דברים שפרסמתי ב'ציון / תש"י , על ה'נשואימ וחיי אישות במוצאי ימי הביניים . ' אין צורך לומר , שנזקקתי הרבה למחקריהם של מי שקדמוני בעיון בתקופה זו , ושל חברי העוסקים באותה פרשה . הרבה למדתי מכתביהם , ולא מעט גם מפיהם . אילמלא 'פנקס ועד ארבע הארצות' ו'תקנות מדינת מעהרין , ' שכונסו ונתפרשו על ידי ידידי פרופ' ישראל היילפרין , ספק אם כמה מפרקי הספר ניתנים היו בכלל להיכתב . הקורא הבקי יבחין , כי בכמה מבעיות היסוד של תקופות הגלות היתה לי תפיסתו של הפרופ' יצחק בער לנקודת מוצא . אמנם רוב מחקריו של יצחק בער מתייחסים לזמנים שקדמו לתקופה זו , שאני עוסק בה כאן : אך דבריו מאירים גם את נתיבותיה של זו . ביותר הוצרכתי להישען על מחקרי אחרים במקום שנגעתי בתחום הקבלה והתנועות שבאו מכוחה , אלא שדווקא במקצוע קשה חדירה זה קל לו להיסטוריון היומ למצוא סעד במחקריו של פרופ' גרשום שלום וההולכים לשיטתו . אף אני מודד , על הרחבת הדעת שהיתה לי ממקור עשיר זה , הן בדברים שבכתב ear בדברים שבעל פה . טרחה גדולה טרחו עמי שלושת חברי מן המחלקה לסוציולוגיה , פרופ' ש . נ . אייזנשטדט , ד"ר יו'נינה טלמץ גרבר וד '' ר יוסף בךדוד , שקראו את כתב היד , כל אחד בשלב שונה של התהוותו . הערותיהם וביקורתם המריצוני להשלים את התוכן ולשכלל את המבנה עד מקום שידי מגעת . אם יש דבר המייחד ספר זה מספרים הקרובים לו קרבת עניין , הרי זה בא לו משום שמחברו היה בחינת 'זוכה לשני שולחנות' — והוא חבר להיסטוריונים וסוציולוגים ונהנה מידידותם . כתב היד נסתיים בקיץ תשט"ז ; ספרים ומאמרים שראו אור לאהר מכן לא השפיעו על תיאורי , ורק בהערות יכולתי לנגוע בהם .
|
|