|
|
עמוד:8
הנקוטה בידנו בהסברת הקאנוניזציה של המקרא . עם הצעת השיטה נייחד את הדיבור על כמה סוגיות , שהן מגוף בעית הקאנוניזציה של המקרא כפי שהיא מוצגת במחקר . אין אפשרות לדון בבעיה זו ללא פתרון מוקדם של המכוון באותן הסוגיות ( רובן תלמודיות באופיין . ( הבולטות בסוגיות הללו הן ההלכה בעניין טומאה הנמשכת על ידיים הנוגעות בכתבי הקודש , הדיבורים בספרות התלמודית על ניסיונות לגנוז ספרים מן המקרא , האיסור לקרוא ב'ספרים החיצונים' וטיבם של אלה , וכן שאלות מיוחדות כגון 'אלו חלוקות פנימיות נהגו בתרגום היווני למקרא , ' 'מה בץ נביאים לכתובים לפי השגת חז"ל , ' 'מה בץ נבואה לרוח הקודש . ' לשאלות מיוחדות אלו ניזקק אגב הדיחוי של תפיסה יוצאת דופן , שהסתמנה בטענותיהם של חוקרים מסוימים בשני דורות אחרונים . לדעתם הוגבל ה'קאנוך שבמקרא לתורה ( או לתורה ולנביאים ) בלבד , ויחד עם זה נצטייר להם תהליך הגיבוש של הקאנון המקראי בשינוי מסוים לעומת המקובל במחקר . ואף שלטעמנו לא תעמוד גם שיטה זו במבחן הביקורת , לא נפטור את עצמנו מלדון בה , ומה גם שהיא כרוכה בשאלות המיוחדות שהזכרנו , שהן מגוף בעית הקאנוניזציה של המקרא . חלק זה של המחקר , כמפורש בכותרתו , הוא אפוא אקדמות להסברת הקאנוניזציה של המקרא — בהצעת קווים כלליים ובבירור הסוגיות והשאלות הנזכרות ( התלמודיות ברובן , ( כדי להחליט אם יש להן או שאין להן שייכות לקאנוניזציה של המקרא . חלק ב יבחן את תהליך הקאנוניזציה של המקרא בהתגלמותו ההיסטורית : על שום מה נטמן גרעינו הראשון בהשקפות החוג הדבטרונומי , וכיצד יצא התהליך מן הכוח אל הפועל באסכולה הדבטרונומיסטית , ואחרי כן נתממש בהקניית מעמד קאנוני לשאר המקורות שהורכבו בתורה , ונמשך בחיבור שאר ספרים ( ה'כתובים , ( ' שמשעה שנתחברו נעשו קאנוניים , עד שהגיע התהליך לסופו . חלק ג ידון בגילגולים שעברו על האסופה המקראית משעה שהגיעה לגמר גידולה , וכיצד השפיעו הנסיבות ההיסטוריות והפליאוגראפיות המתחלפות על צורתה ועל חלוקתה הפנימית . פרקיו האחרונים של חלק ג יהיו מוקדשים לדיץ בצורת האסופה המקראית בתרגומה ליוונית , שכאמור , היתה לה היסטוריה משל עצמה . ואף ששלושת החלקים מצטרפים זה לזה ועושים חיבור אחד , יכול כל אחד גם לעמוד לעצמו . על מחקר זה בכללו אפשר לומר שהוא ביךתחומי וגם נשען על כמה דיסציפלינות ( במשמעות של 'שיטות חקירה , ' להבדיל מתחומי לימוד . ( בעיקרו
|
|