מקום "הדיבור הקטן" במפגש הייעוץ מחשבות ראשונות לקראת פנומנולוגיה של ה־”small-talk"

עמוד:12

מתי מתחילה פגישת הייעוץ ? פגישת הייעוץ מתחילה כשמסתיימת ה"לא פגישה . " במאמר אחר שלי , " יש גבול" , ( 2003 ) כבר הצבעתי על הבעייתיות של מושג ה"גבול" - כלומר , אותו קו אשר לכאורה מציין את הגדר שבין מה שהוא בעל תכונה מסוימת לבין מה שאין לו אותה תכונה . טענתי שם כי ברוב המקרים האנושיים החברתיים ( ואולי אף בעולם החי בכללו , ( המושג רק מפשט ( מלשון " פשטות" או " פשטנות ( " את הדברים . ואולם , הוא אינו מבהיר אותם , אלא מטשטש את הבעייתיות שבהם . נושא ה"התחלה" קשה אף יותר . אין פלא שתיאולוגים רבים בעולם הדתות הטרנסצנדטיות עסקו בנקודת ההתחלה ; אין סוף ואין ראשית , למשל . גם המדע המודרני אומר דברים רבים על השניות הראשונות - אך לא על ה"התחלה" ממש . המפץ הגדול לא התחיל את העולם . הוא היה , לכל הפחות , שלב שני . מתי מתחילה פגישת הייעוץ ? אפשר לטעון כי במידה מסוימת היא מתחילה כמו שתינוק מתחיל , מהרגע שבו היא נקבעת : בתום הפגישה הקודמת , בשיחה עם המזכירה או עם הנועץ עצמו , תוך כדי הריקוד המורכב הזה של קביעת פגישה . בהקשר זה מן הראוי להזכיר את מה שהאנתרופולוג קליפורד גירץ כינה " תיאור עבה" - ) Thick description ( אין זה דווקא תיאור " אמתי" או אובייקטיבי , אלא תיאור מעובה , רב שכבתי , עשיר , רב פנים . אין בו רק אמת , אם בכלל , אלא הבאה של נקודות מבט , חילופי מילים , שפת גוף , אינטונציה , אינטראקציה עם רכיבים לא אנושיים בסביבה - היומן , הטלפון וכדומה . בהקשר זה עולות שאלות אחדות : מי יזם את הפגישה הזאת ? מי עודד את קיומה ? ולמה דווקא עכשיו ? מי מתגמש בלוח הזמנים ? מי מכתיב , מי מציע מועדים ומי מגיב ? באיזו מידה משנים מועדים של פגישות אחרות כדי שזו תתקיים ? מה סדר העדיפויות הנסתר אשר מכתיב את קיומה של הפגישה דווקא בעיתוי זה ? יש כאן "ריקוד" אשר אף הוא מזמין תיאור מעובה ( בעקבות גירץ . ( אפשר כמובן להימנע מכך , ולהגדיר את תחילת הפגישה כרגע הספציפי שבו ה ”small-talk " מסתיים . נראה לי כי חוסר האלגנטיות של ה"פתרון" הזה הוא תכונתו הבולטת ביותר . פתרון זה מרחיק חומר עשיר ; והוא מטאטא את ההסבר לכל רוח . והנה חזרנו לשאלת הגבול שנדונה בתחילת הפרק הזה . החלקים הנעלמים הציטוט הבא אהוב עליי במיוחד כי הוא מדגים את העושר ואת המשמעות של המתרחש בפועל בפגישה , עוד לפני החלקים החשובים או הרשמיים של הדיאלוג המתנהל בה . בדוגמה הזאת שני הגיבורים הם מטופל עלום שם מזה ווילפרד ביון - פסיכואנליטיקאי בריטי מפורסם , תיאורטיקן בעל חשיבות רבה בתחום הקבוצות , שהיה באותה העת בשנותיו הראשונות בחוף המערבי בארצות הברית - מזה . " במה אני יכול לעזור לך ? " " את זה בדיוק באתי לברר , " הוא אמר . " אבל איך אתה סבור שאני יכול לעזור לך ? " " אבל , אדוני הרופא , איך אני יכול לדעת ? הרי באתי אליך על מנת שתברר את העניין . " " אבל מה מטריד אותך ? אני מניח שבאת אליי מכיוון שמשהו מציק לך . " " לא , בכלל לא , אין לי על מה להתלונן . שנינו בני מזל מאוד . "

צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר