|
|
עמוד:ח
הסופר העברי הראשון שזכה במידה מסוימת להיות סופר לעם . ספריו נתפשטו בעם והיו חומר קריאה כמעט לכל השכבות שידעו עברית , והשפיעו השפעה רבה גם על התפשטות ההשכלה , גם על התפתחות הלשון העברית ואף על ההתעוררות לחיבת ציון ואהבת ישראל . כל דבר שיצא מתחת עטו יכול לתרום רבות לפתרונן של השאלות המרובות , הכרוכות בפתרון חידת ייחוד אישיותו ודרך יצירתו , שאלות שהן חשובות גם לתולדות הספרות העברית וגם לתולדותיה של ההשכלה העברית וגוש איה ; ( ב ) הידיעות על תולדותיו של מאפו הן בדרך כלל מועטות , והמכתבים שלו שנתפרסמו במאספים ובספרים שונים , מוכיחים , שמצוי בהם חומר לא מעט שיש בו כדי להאיר את דמות האיש ואופיו , על השקפותיו הציבוריות והספרותיות ועל מגמותיו בעבודתו הספרותית , אף כי חומר עובדתי לתולדותיו הוא , כנראה , מועט בהם ביותר ; ( ג ) עד עכשיו אץ לנו כמעט כל חומר על דמותה החברתית של 'הסביבה' שבה חי מאפו . והרי מאפו אף בסיפוריו 'אהבת ציון' ו'אשמת שומרון , ' שמקום עלילותיהם הוא ארץ ישראל וזמנם תקופת מלכי הבית הראשון-ימי אחז וחזקיהו מלכי יהודה , וימי מלכיה האחרונים של מלכות ישראל- משקף ביודעים ובלא יודעים , את עולמה של החברה שבה פעל וחי , ומן הדין הוא שנשאל את עצמנו : מה טיבה של חברה זו ודמותה מה היא ; ( ד ) מאפו כתב את ספרו הראשון ' ) אהבת ציון ( ' בשנות הארבעים וראשית שנות החמישים , כלומר בימיו הקשים של ניקולאי הראשון , את הספרים האחרים ' ) עיט צבוע' ו'אשמת שומרון ( ' כתב בימי אלכסנדר השני , בימי התיקונים וההקלות במצב היהודים-ויש גם לבדוק באיזו מידה אנו מוצאים במכתביו של הסופר ביטוי-ולו גם צנוע - לשינויים ולתמורות שחלו במצבם ובהלך רוחם של המשכילים בדורות אלה ; ( ה ) 'אהבת ציוך , 'עיט צבוע' ו'אשמת שומרון' היו למעשה הרומאנים הראשונים מחיי היהודים שהופיעו ביהדות הרוסית . והדעה המקובלת היא , שהם נכתבו בהשפעת הרומאנים הצרפתיים שמאפו הרבה לקרוא בהם . והשאלה העיקרית היא : האומנם רק חיקוי ספרותי לפנינו , או אולי , כמו בכל ספרות מסוג זה , לפנינו גם יסודות אוטוביוגראפיים , נסיון חיים והשתקפותה של מציאות חברתית חדשה , שבאה בפעם ראשונה לידי ביטוי אמנותי . יש להניח , על פי המכתבים שכבר פורסמו , שבמכתבים נמצא פתרונות לשאלות אלה . בשיחות מוקדמות גטה ועד חברת ' מפיצי השכלה' לקבל הצעתי , אולם השעה , שעת מהפכות ומלחמה , לא היתה נוחה להחלטה , שנדחתה מיום ליום . בשנת 1920 הבאתי הצעתי זו לפני ביאליק , והוא עודד אותי מאוד , העמיד לרשותי את רואה החשבונות של 'מוריה , ' שהיה בעל כתב יד יפה , שלא היתה לו די עבודה בהוצאת הספרים 'מוריה' בזמן הגזירות של הבולשי ביקים על הלשון העברית , על מנת שיעתיק לפי הוראותי את כל מכתבי מאפו שפורסמו בספרים ובעיתונים . בשנות השלושים השלמתי את האוסף אחרי שקיבלתי העתקים ממכתבי מאפו לאחיו מיוו"א . מאז נוספו לי לאוסף שניים שלושה מכתבים ( אחד בספרייה הלאומית פיקדון מיד ד-ר ש . בריימן , שהוא גם נתן לי בשעתו העתקו , ומכתב אחד שלח לי מר ל . רון מניו' יורק תצלומו . ( בשעתו השתמשתי בחומר הזה גם בהרצאותי ( בייחוד בתולדות הספרות העברית בבית המדרש למורים ) ונתתי את האוסף גם לאחרים שעסקו במאפו ( יעקב פיכמן
|
|