|
|
עמוד:8
לארגון את אמונותיהם , את ערכיהם ואת הנחותיהם . ( Pfeffer , 1981 ; Schein , 1990 ) ולבסוף , המחשבות והפעולות של יחידים מצטרפות זו לזו והופכות לתכונות ארגוניות . הזיכרון הארגוני — כמו גם התרבות הארגונית , לדוגמה — הם , בהתאמה , מצרף של זיכרונות היחידים ואמונותיהם המשותפות . ( March , 1991 ; Walsh & Ungson , 1991 ) חלוקת הספרות לשתי קטגוריות נפרדות של כיווני השפעה — ארגונים משפיעים על יחידים וקבוצות ולהפך — אינה מתארת את מלוא המורכבות של יחסי הגומלין הקיימים בין ההקשר לבין הנתונים האישיים . מדויק יותר לומר שיחסי הגומלין מאופיינים בכך שהסיבה והמסובב הם דו-סיטריים . ( Dutton & Dukerich , 1991 ) מודיי וסאטון ( Mowday & Sutton , 1993 ) סוקרים את הספרות הארגונית וטוענים שאין כמעט בנמצא מחקרים המתמודדים עם מורכבות זאת — הן במחקר המסורתי והן במחקר העדכני . אחד המחקרים המעטים המתמודדים עם יחסי גומלין מורכבים אלה — המתקיימים בין ההקשר לבין התנהגות ארגונית — הוא מחקרו של ווייק . ( Weick , 1990 ) ווייק מנתח את התנגשות המטוסים בטנריף . לטענתו תאונה זו היא דוגמה להשפעת ההקשר על פרטים ועל קבוצות , כשאלה מגיבים בדרכים המעצבות מחדש את ההקשר . באירוע הנחקר יצרו לחצים בסביבה רמות גבוהות של לחץ אצל הצוותים , מה שגרם בצוותים לחוסר אפקטיביות קוגניטיבית ולתגובות מוטעות . תגובות אלה הן שגרמו כנראה להתנגשות הקטלנית . מודיי וסאטון ( Mowday & Sutton , 1993 ) ואוריילי ( O'Reilly , 1991 ) מצביעים על עיסוק גובר בשנים האחרונות בזיקה שבין ההקשרים הארגוניים לבין התנהגות של פרטים וקבוצות . עיסוק זה נשען על דיסציפלינות נוספות לפסיכולוגיה . פפר ( Pfeffer , 1991 ) סוקר את הדרכים הספציפיות שבאמצעותן יכולה נקודת המבט הסוציולוגית לתרום לחקר ההתנהגות הארגונית . אחרים מתייחסים להשפעות אפשריות של התיאוריה הכלכלית על תחום ההתנהגות הארגונית . תרומת התיאוריה הכלכלית יכולה להתבטא , לדוגמה , בחקירת האופן שבו תגמולי מנהלים יכולים לנבא התנהגות ארגונית . ( Frank , 1988 ; Eisenhardt , 1988 ; Eisenhardt , 1989 ; Conlon & Park , 1990 ) מודיי וסאטון ( Mowday & Sutton , 1993 ) מסכמים את המחקר העדכני העוסק בקשר שבין פרטים וקבוצות למשתנים ארגוניים . הם מסווגים מחקרים אלה לשלוש קטגוריות עיקריות : האחת — עבודות העוסקות באופן שבו ההקשר הארגוני משפיע על קבוצות ועל יחידים ; השנייה — עבודות העוסקות באופן שבו יחידים וקבוצות משפיעים על הקשרים ארגוניים ; והשלישית — מחקרים העוסקים ביחסי הגומלין שבין שתי רמות המשתנים . בעקבות זאת ניתן לחלק את התיאוריה הארגונית לשלוש גישות עיקריות : האחת עוסקת בנפרד , באמצעות דיסציפלינות שונות , ברמות השונות של ההתנהגות הארגונית . השנייה מצרפת ומשלבת מושגים משתי דיסציפלינות או יותר , וזאת על מנת לחקור יחסי גומלין בין שני סוגי המושגים . השלישית — המוצעת במאמר זה — תפתח מודלים המסבירים בו-בזמן רמות ארגוניות שונות : משתנים ברמת המאקרו , משתנים ברמת המיקרו וכל מה שביניהם . בגישה כזו אפשר , לדוגמה , לטעון שהארגון מבטא בהכרח את המהות של הישות שיצרה אותו — של האדם ; ולהפך : שהאדם הוא המיקרוקוסמוס של הארגון . מושגים אלה יכולים להיות מושאלים מאחת הדיסציפלינות העוסקות באדם או בארגון , המוכללות לניתוח רמות שונות של משתנים . דוגמה למודלים המסבירים בו-בזמן רמות שונות ניתן למצוא בשימוש שניתן בשדה הארגוני לאסכולה של יחסי אובייקט , במסגרת התיאוריה הפסיכואנליטית , ובייחוד בעבודותיהם של אנשי טוויסטוק . השימוש באסכולה של יחסי אובייקט בהקשר הארגוני בלט בניסיונות לגשר על הפער שבין
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|