האדם, התפקיד, העולם התרבותי: יחסי הגומלין הבלתי מודעים הקיימים ביניהם

עמוד:12

הלא מודע . ניתן לכנות את הטריטוריה המכילה תהליכים אלה בשם "הטריטוריה של הלא מודע , "החברתי הקיימת נוסף לכל מה ששייך לעולם של הלא מודע האישי . הראשון שהשתמש במונח הלא מודע החברתי היה פרום . ( Fromm , 1930 ) אך המונח לא זכה אז להתעניינות רבה . הדברים שהתחילו להתרחש אז באירופה כנראה עוררו חרדות הגדולות מכדי שיגיעו למודע . המונח זכה לרענון ולתשומת לב מחודשת לאחר מלחמת העולם השנייה , ולא מעט בעקבותיה . ביון פרסם ב 1948 את ספרו "התנסויות , "בקבוצות שבו הוא מדגיש את קיומה של הישות החברתית הלא מודעת . הוא מצביע על תהליכים המתרחשים מתוקף קיומה של קבוצה , תהליכים שהיחיד כיחיד אינו יכול להשפיע עליהם ושאינו מודע להשפעתם החריפה על התנהגותו ועל רגשותיו . כיוס עוסק הופר 1982 ) , ז 6 קקל (^ במושג של הלא מודע החברתי . הוא מציין שהתרבות שבה אנו חיים נחווית על ידינו גם ברמות שאינן מודעות , כשהיא באה לידי ביטוי בתוכנו באמצעות פנטזיות , מיתוסים ואמונות . הופר מדגיש כי חשוב להבחין בין המושג היונגיאני של הלא מודע הקולקטיבי , לבין המושג של הלא מודע החברתי . לפי יונג קיימים ארכיטיפים הנמצאים בתשתית החברה ומועברים כאופן תורשתי מדור לדור , כשהם מצטברים בלא מודע הקולקטיבי . אצל הופר הכוונה היא למושג דינמי ומשתנה הנמצא בפעילות אינטנסיבית של כאן ועכשיו . לדוגמה , בהיותנו חיים בחברה החשופה לטרור , אנו עוברים סוג של טראומה חברתית אליה אין אנו מגיבים ישירות . הופר שואל מטוסטין את מנגנון האינקפסולציה וטוען כי כשם שהאוטיסט מתגונן מפני הצפת גירויים על ידי אינקפסולציה , כך גם קיים מנגנון זה במרחב החברתי . מול טרור המציף אותנו בחרדה בלתי נסבלת , אנו מגיבים כחברה בכניסה לתוך סוג של בועה , ומתנהגים כאילו כל זה מתרחש רק מבחוץ . באותו רגע אין אנו מודעים לאופן שבו אירועים אלה מחלחלים לתוכנו . הרבה מרישומן של חוויות אלה מצוי בלא מודע . לורנס , שהוא יועץ ארגוני העובד במתודה פסיכואנליסטית , טוען כי המרחב של הלא מודע החברתי בא לידי ביטוי בחלומות . הוא פיתח דרך עבודה שבה אנשים מספרים את חלומותיהם בקבוצה ומנסים לחשוף את ההקשר החברתי של החלומות הפרטיים . לחלום יש רובד אישי , אך ניתן לזהות בו גם רובד השייך לחברה כמכלול , שבתוכה הפרט גדל וחי . הפסיכואנליזה של הארגון חייבת להתייחס לכך שכל מערכת מורכבת מתת מערכות המשפיעות זו על זו . כך , בעבודה ייעוצית במסגרת מחלקה אחת בתוך ארגון גדול - ראוי לברר מה הארגון מפקיד במחלקה ספציפית זו , מהם תפקידיה הסמויים וכיצד הארגון משתמש בה לצרכיו . כשנעשית עבודה מול יחיד בארגון , בתוך תהליך ייעוצי , נשאל אותו ואת עצמנו בתוך איזה הקשר הוא יוצר את הטקסט שלו , ונחקור יחד איתו את "הארגון . "שבמחשבתו הדיאלוג עם הקליינט הוא המשימה המרכזית בעבודה הייעוצית הפסיכואנליטית . הדיאלוג תמיד נמצא בסכנה . מאחר שדיאלוג כרוך בלבטים ובסימני שאלה , וזאת נוכח מצבי לחץ וחתירה לתכלית , קשה לשמר אותו בהקשר הארגוני . לורנס טוען כי הסכנה התמידית שבה נתון הדיאלוג נובעת מהפיתוי להישאב לתוך הפוליטיקה של הישועה . ( the politics of salvation ) קליינטים מפתים את היועצים להיות מושיעים , ובכך להציע להם מענה מלא . יועץ שנמנע מישועה , חותר לקיים דיאלוג ולפעול מתוך פוליטיקה של גילוי . ( politics of revelation ) בזו , הנחת היסוד היא שדרך השיח עם הקליינט תיווצר תובנה . אולי התובנה של הקליינט תביא לשינוי , אך אין זה שינוי שאפשר לתאר או לקבוע אותו מראש . זה שינוי בלתי ניתן לניבוי , ורק הקליינט הוא שיוכל לממשו .

צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר