פתיחה

עמוד:7

פתיחה אדמו "ר תל אביבי האדמו"ר ר' יעקב פרידמן מהוסיאטין , חי ופעל בתל אביב בשנות השואה ותקומת המדינה ( בין השנים תרצ"ז-תשי"ז , . ( 1957-1937 שורשיו נטועים עמוק בקרקע החסידות - הוא צאצא ישיר , בן אחרי בן , של המגיד ממזריטש , תלמידו הגדול של הבעש"ט , מייסד התנועה החסידית - ואילו ענפיו ופארותיו נטויים היו אל עיצומו של העידן המודרני . בדורותיה הראשונים ראתה עצמה החסידות כחידוש בעולם , אולם בדורות האחרונים , מדגישים החסידים דווקא את היותם המשך לתנועה מפוארת שיסודותיה בהררי קודש . כך היא דרכן של תנועות מהפכניות , ראשיתן מרד ומהפכה , והמשכן , התמסרות והתייצבות . להתמסרות ולייצוב יש ערך חיובי . הן מורות על כך שהתנועה התקבלה בציבור הרחב , שהמאבק על הצדקת קיומה שכך והערעורים על דרכה נדחו . בשלב זה היא יכולה להתפנות להפצת תורתה ולבניין מוסדותיה וקהילותיה באופן שיטתי ובהיקף רחב . אולם , בצדן של מעלות אלו עומדות גם סכנות . כאשר התנועה הופכת להיות ממסד היא מתחילה לעסוק בקיומה השוטף , בבניינה החומרי , בשימור רעיונותיה ודרכה החינוכית ובהנהלתם לחבריה ולבניה . מתוך כך , היא הופכת מתנועה מהפכנית ורעננה לארגון ממוסד ושמרני , שאורכת לו סכנה של קפיאה על השמרים , התנגדות לכל ביקורת וחשיבה מחודשת , ובסופו של תהליך - היא הופכת להעתק של אותו ממסד עצמו שכנגדו יצאה בראשית דרכה . כדברים הללו אירע גם לחלקים מסוימים של התנועה החסידית . ר' יעקב זצ"ל ראה את עצמו כממשיך של דרך ושושלת הנהגה , ולא כמחדש ומהפכן . הוא הדגיש את ייחוסו פעמים רבות בספרו , לא מפני שהייחוס מהווה מבחינתו גורם להתנשאות ויוהרה , אלא מפני שאבותיו ואבות אבותיו מהווים עבורו מקור יניקה רוחנית . אולם , הוא לא נלכד בפח היקוש של הגישה השמרנית , הממסדית . בתורותיו ובהנהגתו הוא שומר את מסורת החסידות , אולם אין הוא רואה את תפקידו כ'שומר החומות' של התנועה בכלל או של בית רוז'ין שהוא נמנה עליו בפרט .

תבונות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר