|
|
עמוד:13
ביבליו ביוגרפיה הציבור הישראלי נחשף בעיקר למעגל החיצוני ( הדרשה הציבורית , ( שמטבעו מדבר אל ההמון ובשפת ההמון , והתרשמותו באשר לרב עובדיה יוסף ומפעלו נקבעת על פי מעגל זה ' . טענתי היא שאת דמותו של הרב עובריה צריך לבחון על פי הקף המעגל הפנימי , היינו - על פי ספריו ויצירתו התורנית . זהו הרב עובריה . "גרעיני"ה לכן ספר זה הוא מעין ביבליו ביוגרפיה , כלומר - תיאור תולדות חייו של הרב עובדיה , כפי שהן עולות מתוך ספריו . ומכיוון שבחרתי לשים את הדגש בספר זה על עולמו ההלכתי םפרותי , נאלצתי לוותר על פרקים שלמים ממהלך חייו , שיכולים לפרנס חיבורים גדולים . שנותיו במצרים הן פרק מרתק של מפגש בין איש ההלכה ובין קהילה פשרנית ( אם לא למטה מזה . ( יש בירי עשרות תשובות ומסמכים המתעדים את התקופה הזו , אך לא יכולתי לכלול אותם בספר זה , ובע"ה עוד חזון למועד . כך עלה גם לתיאור מפורט של שנות כהונתו ברבנות הראשית , לצידו של הרב גורן . הבאתי בספר רק את החלקים הקשורים לפסיקותיו , אך לא לדרכי ההנהגה הציבורית שלו . גם את הפרק הפוליטי , שמתחיל עם הקמת ש"ס , אני בוחן רק דרך החיבורים התורניים ופסקי ההלכה שנכתבו באותם ימים . כבר במקום זה ראוי לעמוד על כך שהרב עובדיה נכנס בגיל צעיר מאוד לא רק לעולם הספר , אלא אף לעולם הישיבה . כמו בחברה האשכנזית ( מאז עלייתה של ישיבת וולוז'ין ואילך , ( עבר גם הרב עובדיה תהליך של "אימוץ" 2 על ידי הישיבה , ועל ירי הרב עזרא עטייה שעמד בראשה . החיים בתוך הישיבה ניתקו את התלמידים במידה רבה מהמסורת החיה בבית ההורים . אוצר הספרים המפואר של ישיבת "פורת יוסף" מילא את מקומה של המסורת המשפחתית . כתוצאה מכך , למרות שהרב עובדיה נולד למשפחה יוצאת עיראק , הוא אינו מזדהה עם הקהילה הבבלית , אלא מזהה עצמו יותר על פי דרכה של הישיבה , הנשענת בעיקר על המסורת החלבית . כך מעיד הרב עובדיה על עצמו , באחת מביקורותיו על הרב בן ציון אבא שאול , שנוקט את שיטת ה"בן איש : "חי "הרב המחבר היה נוהג כמידת הבבלים , מפני שאביו ר' אליהו היה תלמידו של ר' צדקה חוצץ שלא היה זז מדברי ה'בן איש חי' ימין ושמאל . אבל אנו נהגנו כרבותינו שאחזו כמנהג המקובלים של יוצאי ארם צובא" ( יביע אומר חלק ט , אורח חיים סימן קח , סעיף כ . ( כלומר : לרב אבא שאול יש מסורת אבות , ואילו לי , לרב עובדיה - מסורת הישיבה !
|
|