סקירה כללית

עמוד:10

הנתונים הארכיאולוגיים מאשרים , שהמבנה לא נתרום ע"י החומה השלישית , עד לשלטונו של הורדוס אגריפס שמת 44-ב לסה"נ . יתכן , אפוא , שהכנסיה נבנתה במקום האירוע האמיתי , אך המקום , שהיה בימים קדומים מחצבה , הוכלל בשטח העיר עצמה , כתריסר שנים לאחר הצליבה . בשנת 70 נהרסה העיר בידי הרומאים . שישים שנה מאוחר יותר , בערך בשנת 135 לסה"נ , בנה הקיסר אדריאנוס את העיר מחדש וקרא לה אליה קפיטולינה . בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו בירושלים מאז איחודה , הועלו ממצאים רבים מימי בית שני . לעומת זאת , הממצאים מתקופת אדריאנוס או במאתיים השנים שלאחר מכן הם מועטים ביותר . הם מעידים , שאדריאנוס הקים מקדש לאפרודיטה בלב העיר . בחפירות שנערכו בשנות השישים , מצא האב קורבו מבנים תת קרקעיים מתחת לכנסיה , אותם ייחס לתקופה זו . אך אין בממצאים אלו לסייע לשחזור מראה המקדש . כל שידוע הוא , שבשנת , 135 כאשר נבנה המקדש , ואולי כבר משנת , 44 היה קבר ישו חבוי במעבה האדמה ולא ניתן היה לראותו . בשנת 326 הפכה ירושלים לעיר מקודשת לנוצרים . בן זמנו של הקיסר , הבישוף אוסביוס מקיסריה כותב בספרו "חיי קונסטנטינוס" , כיצד נבנה מקדש אדריאנוס על ה"המערה" או הקבר החצוב בסלע , שבו נקבר ישו . "כאשר קונסטנטינוס נוכח שעליו לחשוף את המקום המבורך ביותר שבו קם ישו לתחיה בירושלים באופן הראוי לשמו והגלוי לעיני כל" , הוא החל בהריסת המקדש שהקים אדריאנוס . במהלך עבודות אלו , ועם הסרת העפר , נתגלה הקבר "בניגוד לכל . "הציפיות כאשר שמע על כך הקיסר , הוא הורה לפי עדותו של אוסביוס , " להקים בסיליקה במקום , העולה ביופיה על כל קודמותיה" . מאחר ויש בידינו את כל הסיבות הסבירות להניח , שאוסביוס מוסר עדות בלתי אמצעית למאורע שהתרחש בזמנו , יש להסב את תשומת הלב לשתי עובדות שהוא נמנע מלהזכיר : ראשית , אין הוא מתייחס כלל להלנה , אמו של קונסטנטינוס , אף שבסוף המאה הרביעית האמינו הכל שהיא שפיקחה על הקמת הבסיליקה , ובמהלך העבודות "גילתה את הצלב שעליו נצלב . "ישו שנית , אין הוא מזכיר שום גילוי נוסף מ לבד הקבר ע ^ ימו . הוא לא ידע אפוא דבר על גבעת הגולגותא , שעליה נצלב ישו ( כיום בסמוך לרוטונדה , ( אף שדבר זה היה ברור לכל בשלהי המאה הרביעית . מכל מקום , תאורו של אוסביוס מחזק את אמיתות זיהוי קבר ישו והאותנטיות של המקום . הנוצרים של ירושלים ידעו שמתחת למקדש אדריאנוס היה קבר והם האמינו שזהו קברו של ישו . "מערה מקודשת" זו , מכל מקום , לא היתה הקבר היחידי באזור . במרחק של 20-כ מ" מקבר ישו , ישנו קבר נוטף , הנקרא קבר יוסף הרמתי . הקבר שצורתו המקורית היתה רבועה , כלל תשעה כוכים החצובים בסלע . בזמן בניית הכנסיה לא

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר