קדמוניות חדרה

עמוד:12

העדות הבאה להתחדשותו של הישוב באזור חדרה היא מתקופת הברזל א / תקופת התנחלותם של שבטי ישראל . שרידי ישוב מתקופת ההתנחלות , מן המאות ה 11-12 לפסה"נ , נמצאו בשיח' אבו פראג' שמצפון לנחל חדרה ובשיח' אל חילו שמדרומו . ישובים אלה היו שייכים לשרשרת אתרים שמוקמו לאורך הסעיף המערבי של דרך הים , שעברה מח' רוג'ום לכיוון ח' תליל , ח' מגדל , תל זרור , שיח' אל חילו , שיח' אבו פראג' אל העיר דור שלחוף הים . בתקופת הממלכה הישראלית המאוחדת , במאה העשירית לפסה"נ , היה אזור חדרה נתון בין שטחיהן של הנציבות השלישית של שלמה בארץ חפר ( מל"א ד , י ) והנציבות הרביעית של נפת דאר ( שם , שם , יא . ( בתקופה הפרסית , בשנים 332-538 לפסה"נ , השתלטו הפניקים - הצורים והצידונים על מישור החוף והתיישבו בו . העיר המרכזית באזור בתקופה זו , כמו בתקופה הישראלית , היתה דור , ועיר נוספת קרוקודילונפוליס - עיר התנינים הנזכרת על ידי הגיאוגרף סטרבו , היתה בתל מלאט שבשפך נחל התנינים . בתקופה הפרסית נוסד ישוב חדש בתל גדור המצוי ברכס הכורכר המערבי שמדרום לגבעת אולגה . מדרום לתל מצוי מפרץ סגור שעשוי היה לשמש כנמל , ששרת את ישובי התקופה הפרסית ששכנו פנימה יותר , באזור המרזבה המזרחית של השרון . שרידים חשובים נוספים מן התקופה הפרסית נתגלו במושב אליכין שמדרום לחדרה . השרידים , שכללו פסלים בסגנון קפריסאי וצלמיות , היו אולי שייכים למקדש פניקי . בתקופה ההלניסטית , בשנים 167-332 לפסה"נ , העיר המרכזית באזור המשיכה להיות דור . כן החלה להתפתח מגדל סטרטון , שנקראה מאוחר יותר קיסריה . בסוף המאה השניה לפסה"נ הצליח אלכסנדר ינאי , ממלכי בית חשמונאי , להשתלט על כל מישור החוף הצפוני , וסיפחו למממלכתו . שריד מוחשי יחיד מהתקופה ההלניסטית הוא חווה שהוקמה בתקופה זו בתל אבריכטס . בתקופה הרומית ביזאנטית , בין השנים 37 לפסה"נ עד 640 לסה"נ , התקיימו באזור חדרה ישובים שהיו מבוססים על חקלאות בעל . בין הישובים - חפציבה , תל עפר ( ח' מלחה ) ותל גדור , במרזבה המערבית . במרזבה התיכונה וברכס הכורכר התיכון נתגלו ישובים באתרים של שכונת הנהגים ותל אברי 6 טס ; ברכס הכורכר המזרחי נתגלו שרידי ישוב בשיח' אל חילו , נחליאל , ח' ביכה , בית אליעזר ושכונת ברנדייס . ישובים אלו היו מאוכלסים עד לסוף התקופה הביזאנטית והיו שייכים לתחומה של העיר קיסריה - שהיתה באותה עת בירת ארץ ישראל . את תל גדור יש ככל הנראה לזהות עם הישוב אוגדור , שהיין שיוצר בו נזכר פעמים אחדות בספרות התלמודית . באתר של חפציבה נראים כיום שרידים של בנייה שפורשו בשרידיו של גשר מן התקופה הביזאנטית המאוחרת , ובח' ביכה נתגלה מבנה קבורה - מאוזוליאום מרובע מהתקופה הביזאנטית . בתקופה הביזאנטית היתה ארץ ישראל מאוכלסת יותר מאשר בכל תקופה אחרת שקדמה לה . גם אזור חדרה , שהיה בעורף של בירת הארץ קיסריה , נהנה מפריחה

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר