|
|
עמוד:13
החל להקים את המבנים הראשונים על שטח של שלושה דונם , שיועד לחווה , ולעבד 120 דונם מתוך ה 2 , 000 שהובטחו לו . תהליך רכישת הקרקע היה מייגע ביותר . חנקין קיבל הלוואה מהנריך מאוטנר , יהודי עשיר מבודפסט שחיפש אפיקי השקעה , ובמחצית השניה של שנות העשרים רכש קרקעות בשרון הדרומי . לאחר שנמצא הכסף , נחתם ב 0 ו ביולי 1927 הסכם בין חנקין לנציגי משפחת שאנטי ביפו ובקלקיליה לרכישת 2 , 000 דונם . בעיות משפטיות דחו את מימוש ההסכם , והמריבה על הקרקע הגיעה לערכאות ונמשכה שנים רבות . מכיוון שהקניה נקלעה לקשיים , מושכנה הקרקע ללווה , ושנים רבות לא הצליח חנקין להשתחרר מחובו למאוטנר ולפתח את החווה כמתוכנן . למרות הקשיים החלה החווה לפעול , וחנקץ גדר את שטח החווה בחומה , ובחצר הוקמו מבני אבן למגורי הפועלים ולמשרדים . רק מעטים מתושבי הארץ ידעו על הנעשה בחווה דמוית הטירה שקמה מצפון לכפר סבא בגבול קלקיליה . בעוד שעל מפעלי היוזמה הפרטית שקמו בשרון דיווחה העתונות בהרחבה , על מפעלו זה של חנקין כמעט ולא נאמר דבר . החווה עלתה לכותרות רק בפרוץ המרד הערבי ב 21 באוגוסט . 1936 בעיתונות התפרסמו כתבות רבות על הרוגי "משק האוצר" והסכסוך המתמשך על הקרקעות . ערביי קלקיליה , שלא השלימו עם הרכישה של חנקין , חיפשו דרכים לבטלה , וכשפרץ המרד , החלו להציק לפועלים שהגיעו לחווה , וקיוו להרתיעם מלעבוד במקום המרוחק מכל ישוב יהודי . חנקין והפועלים לא נכנעו והוסיפו לעבד את החווה . על דרישתם יהושע חנקין ליד ביתו ( 1932 )
|
|