|
|
עמוד:12
' , 'הערוך המעתיק את רב האי גאון "') נכנסו לפרדס" - כגון על ידי שם . ולא עלו למעלה ממש , אלא היה נראה להם כמו שעלו' [ הדגשות שלי - נ"ב . ([ הרמב"ם ( ספרד וצפון אפריקה , ( 1204-1138 רואה את הכניסה לפרדס כעיסוק בעיון הפילוסופי פיסי שהוא מכנה אותו 'מעשה , 'בראשית ואת סיפור הארבעה שנכנסו לפרדס - כאזהרה מפני עיסוק בעיון כזה ללא מוכנות מספיקה : בזמן שארם מתבונן בדברים האלו ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם כיוצא בו ויראה חכמתו של הקדוש ברוך הוא בכל היצורים וכל הברואים , מוסיף אהבה למקום ותצמא נפשו ויבמה בשרו לאהוב המקום ברוך הוא [ ... ] וענינים [ .., האלו הם שחכמים הראשונים קודאין אותו פרדס , כמו שאמרו 'ארבעה נכנסו . 'לפרדס ואף על פי שגדולי ישראל היו וחכמים גדולים היו - לא כולם היה בהן כה לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין . ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר , ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות , [ ... } שהן מיישבין דעתו של אדם תחלה , ועור שהם הטובה הגדולה שהשפיע הקרוש ברוך הוא ליישוב העולם הזה כדי לנחול חיי העולם הבא . ( הלכות יסודי התורה ד , יב ) ההיסטוריון צבי ה' גרץ ( גרמניה , ( 1891-1817 וממשיכיו במאה ה 19 דחו את הפירוש המילולי לברייתא . הם הבינו 'פרדס' כסמל ל'חוכמה' או 'ידיעה' ( גנוסיס , ( ואל הברייתא הם התייחסו כאל תיאור אלגורי של ארבעת החכמים שעסקו בחקירה עיונית של מהות האל . חוקר הקבלה גרשם שלום ( 1982-1897 ) שראה את גרסת התלמוד הבבלי כגרסה המוסמכת , ותפס את ספרות ההיכלות כמקבילה בזמן חיבורה לתקופת התלמוד , גיבש עמדה קרובה לזו של רב האי גאון . הברייתא , אליבא דשלום , היא תיאור של עלייה מיסטית לגן העדן , ו'אל תאמרו מים מים' היא אזהרה מפני סכנות המסע . המיסטיקה האקסטטית המתוארת בקטע היא מרכזית ל'מעשה מרכבה' - הגם שהברייתא אינה מזכירה את המרכבה במפורש . שלום ראה בברייתא ( שבה עסק בגרסתה הבבלית בלבד ) את העדות הפנימית התנאית
|
|