|
|
עמוד:12
העקרונות של 'ביקורת מיתודית של החומר הספרותי והרעיוני' שלה טוען שטירק , משמשת בפרק השני של כרך א' לגבי ספר שופטים ובכרך ב' לגבי שמואל . מאליו מובן' שמתוך כך משתלשלת ויוצאת תמורה ניכרת , וגם הב דליות ניכרת במושג ה'עורך . על חשיבות חקר תולדות המגמות לגבי בעיית עיצוב המורשה אני מצביע בעמ' 71 ואילך של כרך זה . ביתר דיוק יהיה עלי לעסוק בה ובשאלות מיתודיות כיוצא בה במבוא לכרך השני ששם יש בדעתי להביא גם מקצת מי' לואים למה שהרציתי בכרך הראשון לבעיית גופה של המורשה . כרך זה פותח בפרט ביקורתי םפרותי מסוים' של שופטים ח' כב ואילך ( פרק א . ( כדי ללבנו במידה האפשרית במקומו ( שהרי את המקראות מספרי שמואל הנוגעים בו אפשר יהיה לבחון רק בכרך השני , ( חייב הוא לחקור תחילה מחדש את טיבו' מבנהו והתהוותו של ספר שופטים ( פרק ב . ( משהעמידנו מחקר זה על ממשותו ההיסטורית המדינית של אחד מרעיונות היםוד של האמונה המקראית' אנו באים להלן להאירה ולאשרה מבחינת ההתפתחות הדתית על ידי עיון בהשקפות דומות , מזרחיות קדמוניות בכלל ( פרק ג ) ושמיות מערביות בפרט ( פרק ד . ( לאחר מכן אמנם הוא נסמך להשקפות אלה ( פרק ה ' ( אלא על מנת להבדילו מהן כל עיקר ולהבליט ולהכיר ביתר שאת את ייחודה של מלכות אלוהים בישראל' שעליו כבר הצבענו במפורש בפתח הספר ( פרק ו ) — הכרה ' תיאולוגית' מדעת , אלא שלכל פרט מפרטיה אנו מביאים ראיה מן הכתובים . כדי לתפוס ולאמת את מקורו של ייחוד זה , שאין לבקשו במישור של 'התפתחות רעיונית' ' אלא רק בתלת ממדיות של המציאות הבשר ודמית של תולדות עם' שוב יש צורך בדרישה םפרותית ביקורתית במקראות , זאת הפעם בכמה פסו קי תורה ( פרק ז . ( היא מפלסת לנו את הדרך לניסיון לסקור את תולדות תקו פת כנען הקדם מדינתית של ישראל ביחסה אל מגמה פרימיטיבית תיאוקרא טית ואת גלגוליה של זו ( פרק ח , ( עד למשברה של המגמה' שהוא עניינו של כרך . 'ב פרק ד מבחין בין האלים המנחים השמיים המערביים ובין אותם רוחות הפריון' שבהם נתקלו שבטים אלה בבואם אל ארצות התנחלותם' כשהוא מעמיד את ההבחנה הזאת על כל חודה הקאטגוריאלי , שהוא הכרח כאן' אך מבלי להת עלם מעירובי הדפוסים המצויים למעשה' שהוא מסבירם . לעניינו של פרק זה 3 Staerk 7 , ZAW סדרה חדשה , כרך א , ( 1924 ) עמ' . 35
|
|