|
|
עמוד:11
פסים למגמה חילונית מדינית כשהמדובר בתולדות זמנם או הקרוב לזמנם -,ואילו א' מחוגי נביאים שכבר קודם לי' הופיעו בתפקידם לכלכל ולשיר את דבר אלוהים' ופעולתם הספרותית האריכה ימים הרבה אחריו' שאינם תלו יים בחצר' ופרנסתם על העם , שנמשכים פחות אחר הסיפור' אך נפעמים לבשורה' שאת ההיסטוריה חשים הם ומתארים כהתרחשות תיאופוליטית' שנלחמים לחפיפתן של דת ומדיניות ונגד כל חלוקת רשויות של זו ליד זו של השתיים . לטיפוס 'נבואי' זה' ששני הכרכים הראשונים שלנו משתדלים להבהיר את מו צאו וסדרי חבורה שלו במידה שהחומר המועט שבידנו מניח לנו לעשות כן , שייכים המקראות המאשרים את התיזה המוצעת כאן . בקביעת שייכות זו עדיין לא קבענו את זמנם כל עיקר , שכן לא במקור מדובר כאן , כי אם באופן עיבוד המורשה' ולא זו בלבד אלא באופן המונח כבר ביסוד עיצובה הקדמון של המורשה . שאלת התאריך צריכה אפוא להישאל לגבי כל פיסקה בפני עצמה . לפיכך אנוס הייתי להתדיין עם הספרות החדשה והאחרונה ביתר אריכות משהיה צורך במצב עניינים אחר . כל מקום שיכולתי להצביע על ביסוס הדעה הנראית לי שכבר נעשתה בידי אחר' הצבעתי עליה ; במקום שדעות שהביעו חוקרי ימינו בניגוד לדעתי לא נבחנו עדיין בכור הדיון , כל עיקר או כל צורכם' הרחבתי עליהן את הדיבור ככל שנתחייב במקרים כאלה ( כגון עמ' 170 ואילך על דברי פון ראד בדבר ארון הברית , ובפרט בעמ' 195 ואילך על דברי מובינקל בעניין קביעת זמנם של נאומי בלעם , שגם נראו לי שיש בהם משום בניין אב . ( העיקר המכריע בעיני היה ניתוח המקראות וקשרי המקראות מבחינת תולדות המגמות . אינני סומך' אמנם' את ידי על הנחתו של וינקלר 5 שבמזרח מכוון ' לעולם כל תיאור היסטורי למטרה מסוימת' ' ומטרה זו היא 'הוכחת צידוקן של אותן התביעות המדיניות' שתובע אותן הצד שהביא לידי חיבורו של : 'המסמך מתוך הנחה זו לא יובן כלל מזג נבואי כלשהו בסיפור תולדות . ואולם סובר אני עם נאביל כי 'חשיבות יסודית בכך שנביא בחשבון את תכליתו של ספר ואת טעם קיומו , ומכאן שצריך לשקול מי הם האנשים שאליהם הוא פונה ומה השפעה הוא מבקש להשפיע . 'עליהם דרך עיון זו , שבה אני רואה אחד מראשי , 1198 'W , Allg . Evang .-Luther . Kirchenzeitung ( 1903 ) 5 מובא על פי Budde , Ge- schichte der althebriiischen Literatur עמ' . 63 J Naville 6 Actes du congres international d'histoire des religions ( 1925 ) כרך א עמ' ; 424 אמנם' פרטי הטענות משוללי הביקורת בהרצאות של נאביל יש בהם כדי להדגים , עד כמה עשוי אדם להחטיא שימושו בעיקרון מוצדק .
|
|