|
|
עמוד:12
ראוי עוד להתייחס ל"התחלפותם" של הרבעים במשך הדורות . חלוקת העיר העתיקה לארבעה הרבעים הידועים לנו היום - יהודי , מוסלמי , נוצרי וארמני - היא מאוחרת יחסית . יתרה מזאת , מיקום הרבעים לא תמיד היה זהה לזה של היום . הרובע היהודי של ימינו היה בעבר רובע נוצרי . מעידות על כך כנסיית , "הניאה" שנחשפה ליד כיכר רוטשילד , והכנסיה שליד ישיבת פורת יוסף . לעומת זאת , בימי הביניים היה הרובע היהודי בצפון מזרח העיר העתיקה , שם נמצא היום הרובע המוסלמי . ישיבת "תורת חיים" בפינת רחוב הגיא ודרך חיסורים שימשה בתפקידה בתור שכזאת עד למלחמת השחרור , ושכן ערבי שמר עליה עד לאיחוד העיר . הרובע היחיד שלא שינה את מקומו הוא זה הארמני . עד לשנות ה 60 של המאה הי"ט היתה ירושלים עיר מוקפת חומה , ופרט למנזרים ומבנים בודדים , התושבים לא התגוררו מחוץ לחומות . עד לשנות ה 70 ננעלו שעריה מדי לילה , משקיעת החמה ועד עלות השחר . תנאי הבטחון המעורערים ששררו בארץ , שהיתה מחוז נידח ומוזנח באימפריה העות'מאנית , לרבות ירושלים וסביבתה , מנעו מתושבי ירושלים להקים מגורים מחוץ לחומות . על הדמוי של חוסר בטחון בשטח שמחוץ לחומות מעיד מכתב ששיגר תושב יפו , שבו הפציר בקרובו שיחזור בו מכוונתו להצטרף למתיישבים בנחלת שבעה ( המרוחקת בסך הכל 900 מ' משער יפו , ( שכן לא יעבור שבוע ושודדים ירצחו אותו ואת כל בני משפחתו ! רק בשנות ה 70 השתפרו תנאי העיר העתיקה ( מבט לכיוון הר עיון והרובע היהודי , ( בצילום מסוף המאה הקודמת .
|
|