|
|
עמוד:10
שמעליהם בנוי הכפר . בכל רכס הר הזיתים נחשפו עשרות רבות של מערות קבורה מימי הבית השני , בעיקר מימי בית הורדוס , ובהן גלוסקמאות וכתובות המספרות על תושבי ירושלים באותה עת , עיסוקיהם , קשריהם המשפחתיים , לשונם ותרבותם . חלק מן הקברים מימי בית שני נראה כיום בסמוך לקפלה של דומינוס פלביט , ושם אף נראות הגלוסקמאות — הארונות לקבורה משנית של עצמות הנפטרים , באתרן . מימי בית שני ידועות בעיקר המצבות המפוארות של נחל קדרון — "יד אבשלום" ו"קבר זכריה" מימי בית הורדוס , החצובות מתוך מצוק הסלע שלרגלי הר הזיתים . בין שני מונומנטים אלה מצויה המערה עם שני העמודים החצובים בחזיתה , שעליה גם כתובת של קברי הכוהנים מבני חזיר , משלהי ימי בית חשמונאי . במקומות שונים ברכס הר הזיתים , במתחם וירי גלילאי ובחלקים אחרים של ההר , נחשפו גם קברים מהתקופה הרומית המאוחרת ( מאות שלישית — רביעית לסה"נ , ( ומהתקופה הביזאנטית ( מאות רביעית—שביעית . ( מאז חורבן הבית השני , במשך כ 570 שנה , כמעט שלא נתקיימה קהילה יהודית בירושלים . בתקופה הביזאנטית הר הזיתים שימש בעיקר לקבורה נוצרית , וחלק ממערות הקבורה הקדומות הוסב למגורי נזירים ומתבודדים נוצרים , שחיו במקום עד לימי הביניים . החל מימי הביניים יש בידינו ידיעות על קבורה יהודית במדרונות הר הזיתים , הנמשכת למעשה ברציפות עד ימינו . זהו מקום יחיד במינו בעולם שבו קיימת פעילות קבורה רצופה כמעט למן האלף השלישי לפסה"נ , במשך למעלה מארבעת אלפים שנה . מאמר זה יוקדש רק לבית הקברות הספרדי העתיק , שהוא הקדום והמרתק שבין בתי העלמין בהר הזיתים . בית קברות יהודי על הר הזיתים ( בדומינוס פלביט ) ובו קבורה אופיינית לימי בית שני , בכוכים ובגלוסקמאות
|
|