|
|
עמוד:10
נוספים , כמו ספרות עולי רגל . כך הדבר גם בתאורים של קברים קדושים , שחלקם מוכר ממקורות אחרים , כגון קבר יונה , קבר הילריון , בית זכריה ועוד . בסך הכל מתקבלת תמונה כללית ברורה למדי של ארץ ישראל בתקופה זו , וחלק מהשמות , שהם בלתי מוכרים , מוצא את אישורו במפה . מפת מידבא לא נתירה יש מאין , ופסיפסים רבים , מרהיבים לא פחות , נתגלו בשנים האחרונות בעיירה מידבא ובסביבתה . במקום התפתח אחד ממרכזי אמנות הפסיפס העשירים והפוריים ביותר במזרח . פסיפסים ברמה גבוהה במיוחד נתגלו גם בישובים סביבה , שהושפעו מהסגנון של מידבא , במעון ( מאעין , ( באום א רסאס ובהר נבו וסביבתו . סביר להניח שהם נעשו בידי אמנים מאותם בתי מלאכה . קשה להסביר מדוע דווקא במידבא , שנמצאה באזור שוליים בספר המזרחי של האימפריה , צמח בתקופה זו מרכז בעל חשיבות עולמית לייצור פסיפסים עלינו לזכור , עם זאת , שיש לכך תקדימים שבאזורי שוליים , שאינם משופעים באמצעים , צומחות תרבויות חשובות , ולא תמיד הדברים ניתנים להסבר באופן הגיוני . מבחינה אמנותית , הפסיפס של מפת מידבא אינו יוצא דופן ברמתו , בהשוואה לפסיפסים המפוארים הרבים שנחשפו במידבא ובסביבתה , ועיקר ערכו הוא מן ההיבט הגיאוגרפי היסטורי . כותב שורות אלו הציע במקום אחר , שהמפה מבוססת בעיקרה על מפות צליינים שהיו נפוצות בתקופה הביזאנטית , והיו בוודאי בידי מורי הדרך שהדריכו את העולים לרגל למקומות הקדושים . במפות אלו , שלא השתמרו , סומנו האתרים העיקריים לאורך הדרכים הראשיות . במפת מידבא מופיעים מקומות רבים , המשקפים את מציאות זמנם . במקרים לא מעטים המפה מביאה אתרים ומקומות שאחרת לא היינו יודעים על קיומם . דוגמא מובהקת לכך היא כנסיית לוט ליד צוער שנחשפה לאחרונה , שהמפה היתה מקור המידע היחיד לזיהויה . אף שהמפה רחוקה מלהיות ריאליסטית , בתאורי הערים כגון עזה , אשקלון , ניאפוליס ( שכם ) פלוסיון ועוד , יש אלמנטים ריאליסטיים . תופעה זו בולטת במיוחד בירושלים . לעתים המפה מבהירה באופן מפתיע פרטים שונים , כגון מקור שמו של שער שכם , שכונה בפי הערבים באב אל עמוד . עד לגילוי המפה , שבה נראה בבירור העמוד שברחבת השער , איש לא ידע להסביר את מקור השם . האמן לא התעניין בהכרח רק ב"אמת , "ההיסטורית אלא גם בגיאוגרפיה הקדושה התיאולוגית של ארץ ישראל . משום כך ירושלים נמצאת בלב המפה ומובאת בהגדלה יחסית , שכן היא נמצאת בטבור הארץ וחייבת להיות המרכז , אף שיש בכך עיוות גיאוגרפי . הבלטת אתרים מסוימים והתעלמות מאתרים אחרים איננה מקרית ונובעת מסדרי עדיפויות ברורים ( ורק לעתים רחוקות מחוסר ידיעה . ( הכניסה אל כנסיית הקבר מתוארת בדיוק במרכז ירושלים , בבחינת ביטוי לרעיון , שהעיר בנויה בעצם סביב כנסיית הקבר ואיננה רק פרט בתוך העיר . לעומת זאת , הר הבית , שהוא האלמנט הטופוגרפי הבולט ביותר בירושלים , לא מופיע במפה בשל היותו חסר משמעות בעיני הנוצרים בתקופה הביזאנטית , וראוי להשכיחו , שכן ה"מקדש החדש" הוא עתה כנסיית הקבר . מתאור ירושלים במפה עולה , שהעיר שמרה על קווי אופי ברורים שהוקנו לה
|
|