|
|
עמוד:11
ימצא שימוש חוזר במקורות מסוימים . מחזרות כאלה אין כמובן להימנע , משום שמקור מסוים בכל ספרות וספרות יוצא לעתים קרובות ללמד על כמה וכמה עניינים , ואין להוציא מכלל זה את הספרות התלמודית . התלמוד הבבלי שימש אבן פינה לבניינם של כל פרקי הספר הזה , ואחריו התלמוד הירושלמי , המדרשים וספרות הגאונים והראשונים . מקורות אלו אינם נוחים בדרך כלל לעבודתו של ההיסטוריון , שכן יש בהם קשיים כרונולוגיים , שלעתים קרובות מאוד אין לפתור אותם , כשם שיש בהם הרבה דברים סתומים מבחינה לשונית ועניינית כאחת . ידוע שדברי חז"ל באגדה הם לעתים פרשנות על מקראות , שהאקטו אליה שקועה בהם . ברם , אין בידנו כלים מספיקים שבאמצעותם אפשר לבדוק ולקבוע בכל מקרה ומקרה באיזו מידה הדברים הם בבחינת 'ענייני . 'דיומא לפיכך מוטב לנקוט מידה של זהירות מירבית . שכן סכנה גדולה ומוחשית רובצת לפתחו של חוקר , שמשתמש בריטוריקה של חז"ל בלבד כמקור היסטורי . רק במקרים שישנן עדויות מפורשות , שמסייעות להכיר באקטואליות שבהן , רשאי ההיסטוריון להשתמש אף בדרשות חז"ל כבחומר היסטורי . אף עיקר דבריהם של האמוראים בהלכה הם פרשנות על תורת התנאים , לצד דיונים בעניינים שהם נחלת העבר הרחוק , או אף בדברים שהם בגדר 'הילכתא . 'דמשיחא אלו ואלו אינם לרוב רלוואנטיים לבעיות השעה והמקום , שבהם פעלו האמוראים . לפיכך ניתן בספר הזה מקום מרכזי למקרים קונקרטיים , כגון למעשי בית דין , לשאלות שעליהן נשאלו האמוראים הלכה למעשה , לאירועים אישיים , או למאורעות משפחתיים וציבוריים . עדות משלימה וחשובה מצויה לעתים בספרי חוק ומשפט בבליים ופרסיים . פעמים שחוקים בבליים קדומים זורעים אור גם על תופעות מסוימות בימיהם של אמוראי בבל , אף על פי שדורות הרבה מפרידים ביניהם . כך , לדוגמה , יש דמיון רב מאוד בין בעיותיהם של עובדי האדמה בארצות הפרת והחידקל בימים קדומים לבין אותן הבעיות עצמן , שבהן נתלבטו עובדי האדמה בימיהם של האמוראים , כגון דרכי ניצול מי הנהרות לשם השקיית השדות , כריית תעלות מן הנהרות אל השדות ובתוכם , בעיות הגנה משטפונות , ולחילופין מכות בצורת , דרכי עיבוד האדמה באמצעות בהמות עבודה או בידי בני אדם , וכיוצא באלו עניינים רבים אחרים . העיון בספרי המשפט בבעיות אלו מעיד , שהטבע לא נשתנה ואף השינויים בעבודת האדמה לא היו ניכרים . לפיכך מהווים ספרי החוק הבבליים והפרסיים הקדומים עדות בעלת חשיבות מרובה . ואין צריך לומר , כי הרבה מסקנות של חוקרי איראן משוקעים בפרקי הספר הזה . הספר אינו דן במאורעות היסטוריים רצופים ובגילוי הקשרים שביניהם . הרצאת
|
|